אני חושבת שבעצם הביטויים בסגנון של: "אני לא יודע כלום" ו"אני לא זוכר כלום" הם מנוגדים למשמעות שהם מנסים להעביר.

כי בעצם, (לפי מה שאני בטוחה) אפשר לנתח מילים בדרך טכנית, כמו במתמטיקה ובמספרים, מינוס כפול מינוס שווה לפלוס (וכך גם כל חוקי המינוס והפלוס האחרים) כאשר במילים, המינוס הוא קונוטציה שלילית והפלוס הוא קונוטציה חיובית.
לשם כך, צריך לדמיין סימן כפל במקום רווח בין המילים המרכיבות את המשפט/ביטוי.
כאשר מנסים לנתח את הביטוי הבא: "אני לא יודע כלום", מוצאים ש'לא' ו'כלום' בעלי קונוטציה שלילית ( 'כלום' - בנוגע לביטוי הנ"ל שבו נמצא) וכאשר משלבים אותם לאותו משפט/ביטוי ('מכפילים') בעצם יוצא שכל הביטוי הוא בעל קונוטציה חיובית - וזו לא המשמעות שהמשפט מנסה להעביר. לפי כל מה שציינתי פה, הדרך התקינה בשביל להעביר את המשמעות השלילית של המשפט בצורה תקנית היא לומר "אני יודע כלום".

בנוגע לדבר אחר, לפי מה שקבעתי והוכחתי (שבעצם אפשר לנתח מילים בדרך טכנית, כמו במספרים) אם אומרים לכם למשל: "אני לא לא לא לא לא לא יודע"
במקום לאמץ את המוח ולהשתמש בהבנה, אפשר לנתח את המשפט בדרך טכנית וקלה בהרבה יותר.
כך המשפט נראה כשהוא מנותח: "אני*לא*לא*לא*לא*לא*לא*יודע"
* = כפל
לא - מופיע שש פעמים במשפט = קונוטציה שלילית (מינוס)
יודע/אני = ניטרלי (לא שלילי ולא חיובי)


בעצם, אפשר למנות את כמות הפעמים שמופיעה המילה 'לא' במשפט וכמו במתמטיקה, כך במילים: כאשר יש כמות פעמים זוגית של מילים בעלות קונוטציה שלילית (במספרים - מינוסים) המשמעות של המשפט מומרת למשמעות חיובית (ובמספרים - המינוס מומר לפלוס). כך לגבי כמות פעמים אי זוגית של מילים בעלות קונוטציה שלילית - המשמעות של המשפט נשארת שלילית.
אם במשפט ישנו ערבוב של מילים בעלות קונוטציה שלילית, חיובית וניטרליות, אפשר להמיר את זה לפי הטבלה הבאה שהכנתי כדי שיהיה יותר קל להבין:

מתמטיקה: - משפטים ומילים:
מינוס - קונוטציה שלילית
פלוס - קונוטציה חיובית
מספרים - רווח = כפל
סימן ה"שווה" - שווה ל...
התוצאה של התרגיל - הקונוטציה של המשפט

מה דעתכם על זה? האם הבנתם את זה ומעכשיו תשנו את ניסוח הדיבור שלכם, או שלא? למה?
(סליחה שזה ארוך מאוד, ועוד זה אחרי תמצות שערכתי.)