דתיים, דתיות, התקבצו לתוך השאלה.

אני מדבר עם מישהי דתייה כבר תקופה וואלה מרגיש חופשי איתה והכל ולא מפריע לי :)

אני דתייה וכן אני מדברת עם בנים בסטיפס!

שואל השאלה:
ואין בעיה בזה?

אני בת, ולא, לא מוזר, גם לא מרגיש אסור.
(אולי הרגיש ככה טיפונת כשרק נרשמתי, אבל עבר מהר)

שואל השאלה:
ואני בת*
לא יודעת למה זה עושה שואל ולא שואלת .-.

שואל השאלה:
"ומסכימים" לכם?

בהתחלה באמת חשתי אי-נוחות ואי-נעימות כששוחחתי עם בנות בצ'אט, וזה היה לי מוזר, שכן בקושי דיברתי עם בנות במסרים, כל שכן שלא פנים אל פנים. אבל עם הזמן התרגלתי, וכיום אין לי בעיה מיוחדת עם זה.

אפשר להבין שאינני חושב שזה אסור, וזה אכן נכון. אינטואיטיבית-מצפונית אני לא רואה בזה שום פסול, ואני חושב שהמקורות מהם חושבים להביא ראיה לאסור אינם מספיקים.

למה שיהיה בעיה בזה??

שואל השאלה:
אבל אני מרגישה ממש רע.. אני חוסמת כשמתחילים לדבר איתי.. ויש לי נקיפות מצפון

על סטיפס באופן ספציפי ההורים לא יודעים, אבל באופן כללי מסכימים לדבר עם בנים

ואני חושבת שאת לא רגילה פשוט, או שהחינוך שלך היה נוקשה מדי

מה כבר יקרה? אל תגידי איך קוראים לך או איפה את גרה..

שואל השאלה:
זה לא קשור לזה, זה קשור לזה שזה מוזר לי..
אני תמיד חוסמת בנים, ובאמת שאין לי בכלל בעיה איתם!, אבל אני מרגישה כל כך רע אחרי זה.. כי מה הם כבר עשו.. רק רצו לדבר..
אבל.. תמיד יש לי את ההרגשה הזאת... שהם פתאום... אמ... איך אני אסביר את זה...

אכן אני משתדל שלא לדבר סתם ככה. רק מעיבר מסרים כאלה או אחרים ע לפי הצורך, בלי שיחה ממושכת. לרוב זה שליחת קישורית. לדבר סתם ככה לשם הנאה - זה באמת אסור.

בכל אופן, אני לא חוסם ישר מישהי שפונה אלי , כי אם היא ררוצה לשאול משהו - בהחלט מותר לי לענות לה. העיקר לא ליצור קשר קבוע.

אני חוסם רק מטרידים ומקללים.

מה שאורות מאופל אמר מתאים גם אליי
אין לי בעיה כשזה בגבול הטעם הטוב

שואל השאלה:
צודק... אבל עדיין זה מרגיש לי ממש מוזר

אני מאוד מבין את ההרגשה שלך.
זאת הרגשה שחולפת כשמתרגלים, לדעתי אין בזה ממש איסור.

האם זה טוב או לא?
נתון לשיקול האישי של כל אחד בפני עצמו.

לא מוזר כי יש לי גם תקשורת עם בנים באמיתי
אל תרגישי רע אם את מדברת עם מישהו זה ממש בסדר

^לא. זה לא בסדר.

"ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים: "כל זמן, שאדם מרבה שיחה עם האשה, גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום" (אבות, פרק א, משנה ה).

"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, סעיף א).

להתרחק "מאוד מאוד"...

שואל השאלה:
אמאלה מאיפה החכמה הזאת :0
תודהה!

אבל היא לא נשואה ואין לה בעל
ומוצר לדבר עם בנים עד לגבול מסויים וכמובן שזה כזה כמה חברים ביחד נפגשים.

שואלת השאלה אם את לא מרגישה בנוח אז כמובן שאת לא צריכה אבל אם דיברת אל תרגישי רע כי חא עשית משהו לא בסדר.
איפה שאת גרה את לא מדברת עם בנים? אף פעם? חברות שלך גם לא דיברו עם בנים אף פעם?

גם רווקה היא בכל עריות. תשמעי שאלה ותשובה.

אנונימי

1. לגבי המשנה (אבות א, ה): (א) יש כמה פרשנויות אפשריות למשנה, וכל אחת מהן מצמצמת את תחולתה - דבר זה מותיר לנו מרחב של ספקות להתגדר בו. (ב) המשניות שבמסכת אבות הן לרוב בגדר הנחיות ולא חובות (היפותטיות ולא קטגוריות).

2. לגבי שולחן ערוך: המציאות התרבותית השתנתה כידוע, וכבר המהרש"ל כותב שהנשים מצויות אצלנו "כקאקי חיוורי" (=אווזים לבנים), ודומני שרוב בני הדעת יסכימו על כך. וכבר מצאנו תקדימים בתלמוד לכך שיכולה להיות אינטראקציה (לא במובן של מגע) בין נערים לנערות שלא מביאה לחטא, ואין בכך פסול (ראה בבלי בבא בתרא דף צא, ע"א; בבלי סוכה דף נב, ע"א).

3. אין כיום בשיער או בקול אישה משום ערווה, לפי ראשוני אשכנז כראבי"ה והגהות מיימוניות, וכמו שנפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סי' עה.

4. בשיחה שהיא דרך מסרים אין מחוות גופניות שעלולות להביא לידי חטא. אמנם יש לומר שאפשר גם בכה"ג להגיע לדיבורים מינ יים, אבל זה בוודאי לא מוכרח.

5. בחזרה על סעיף 2, "הכל לשם שמים" (בבלי קידושין דף פא, סע"ב - פב רע"א) - כל אחד יודע ומכיר את כוונותיו ויצריו.

לא, למה שתהיה בעיה. אני מדברת פה רק עם בנים

מסכימה מאוד עם אורות מאפל
זה שאני מדברת לפעמים עם בנים לא מוביל לשום חטא אני שומרת על עצמי

אנונימי
האג"מ חלק ב' באבן העזר חולק עליך
הוא מדבר שם על שיחות טלפון

שואל השאלה:
וואי וואי איזה שיחה פתחתם.. מה כבר שאלתי לול

מה שכן אורות
הג"מ בסוטה אוסרת שהיה מעורב בין בנים לבנות אפילו בהספד המת שם אין יצר הרע שולט

שיחת מקורות
אף פעם לא היית פה בשיחות כאלה? חחח
תבואי קצת לאגף הדוסים בסטיפס
כיף פה ;)

פשיי כמה ידע תורני רץ פה, לא להאמין

שואל השאלה:
חחח^

זו היא חומרה רחוקה ועובדה שגם הסוגיה בסוכה הגבילה אותה לשמחת בית השאובה דווקא, לכן דעתי נוטה שזו אסמכתה.

בצ'אט בוודאי אין מפני "כאש בנעורת" (עי' סוטה דף מח, ע"א ובמ"ש בסעיף 3 לעיל), והאידנא מדובר בדבר סתמי שאין בו יצר הרע או דרך ז נות.

אני שוב חוזר ומסביר שלטעמי הקריטריון הוא אישי-רלטיבי ותלוי במקום, בתרבות ובזמן - אם דמיין עלייכו ככשורא, לחיי!

אני מרגיש בנוח לדבר עם בנות בסטיפס,
אבל אולי זה בגלל שנכון לעכשיו אני נמשך לגברים...

כמובן אין כאן בעיה של ייחוד
אפשר להבין מהג"מ בסוף קידושין שהאיסור הוא רק על מפגש ממש(ט"ו דקות כפסיקת החז"א)
הבעיה כאן היא פריצות בעלמה

פריצות בעלמא לא אסר ה' (יבמות דף עו, ע"א). ואפילו משום פריצות אין כאן...

שואל השאלה:
וואי וואי...
בסך הכל שאלתי שאלה של כן ולא :(

זה היה ראיה להתר
אבל אני התכונתי לומר שהסיבה היא שלו ירגיל עצמו בין הנשים(כמבואר בקידושין דף פ: ובמסכת כתובות)
לכן בהתכתבות בצאט' הוא כן מרגיל עצמו

אני סך הכול משיב כאן לאנשים, והיי, זכית לתת לנו שטייגען באינטרנט בבין הזמנים, זה לא מובן מאליו!

נחפשה ונחקורה

היא הנותנת, שכן, רובנו רגילים בין הנשים, ואפשר לבחון אמפירית אם זה מביא לידי חטא אם לאו.

שואל השאלה
מפריע לך הדיון?

שואל השאלה:
לא לא פשוט כל שניה ההתראות מצלצלות אז אם אפשר לעבור לפרטי אני אשמח :)

אני מעדיף שזה היה כאן
ככה אנונימי יכול להצתרף ואלי בן או אשכנזי יבואו
אתה יכול להפסיק את הקבלת עדכונים

שואל השאלה:
1. אני בת :)
2. טוב לא באמצ כזה מפריע לי :)

מה סטיפס עושה לך צליל בהתראות? מוזר
אה יש לך את האפליקציה?
לא ידעתי שגם היא עושה התראות

שואלת השאלה
אני מתנצל לא ידעתי שאת בת
כתוב שואל השאלה זה לשון זכר

^אנונימית, מה הקשר? הרי אין איסור נגיעה בין אבא לבת, ובין אמא לבנה, כמבואר בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, סעיף ז.

סוף סוף דיון הלכתי מעניין
יש כאלה שמחמירים ויש כאלה שלא
אבל יש התרות וביסוס לכאן ולכאן. כמעט כמו בכל ויכוח הלכתי.

בעיקרון זה תלוי יש יותר חזקות ויש פחות אני מבחינתי אין חי בעיה לדבר עם בנים בסטיפס כל עוד אני יודעת שאני אונימית ואין להם תמיספר שלי אז זה לא אכפת לי אני לא יודעל אם זה אסןר אבל ניראלי זה בסדר

האמת שזה קצת מוזר לי

לא, לא