למה כל העניין של אהבה כל כך מביך?

שואל השאלה:
זה באמת רק אני ככה?

שמעי לי זה בכלל לא מביך ואני מרכלת עם אמא שלי על הקראש שלי כל היום
זה עניין שלך
פעם לא יכלתי לספר על זה לחברה הכי טובה שלי אפילו

שואל השאלה:
איך משנים את זה?

אני פשוט פיתחתי ביטחון עצמי והתחברתי עם ההורים שלי יותר

היי, אם את אוהבת מישנו את לא צריכה לומר את זה לאף אחד. אם אתם תהיו ביחד את תשמרי את האהבה שלו לעצמך. את תעצמי עיניים כל יום בהרגשת סיפוק שהוא אוהב אותך, וזה יהיה שלך, לא של אף אחד אחר. אז למה שאת רק מאוהבת את צריכה לחלוק את זה? את לא.

בכללי אם את רוצה סתם מישהו נטרלי לדבר איתו על זה לא אכפת לי

שואל השאלה:
תודה רבה
קשה לי מאוד להיפתח בנושא הזה, אבל אני אפנה אליך אם אני אצליח איכשהו לעשות את זה;)

שואל השאלה:
הקטע הוא שזה רק קראש. מאוד ילדותי ונמשך כבר יותר מדי זמן. את האמת היא שאנחנו לא מדברים כל כך הרבה, אני אפילו לא כל כך מכירה אותו. פשוט האופי שבניתי לו בראש שלי מוצא חן בעיני. פשוט לפני כמה זמן לא היו לי חברים אז סוג של דמיינתי איך הם היו מתנהגים אם הייתי מכירה אותם. ואז השלכתי את מה שיצרתי בראש שלי עליו. אני אפילו לא מאוהבת בו, אבל אני עדיין מתנהגת לידו ממש מוזר. אני מודעת לזה שאני לא באמת נדלקתי עליו, אבל זה לא משנה את העובדות. אבל זה בסדר, אני חושבת. אני פשוט אצטרך לחכות עד שזה יעבור:)