6 תשובות
גם אני ככה
אני אומרת לעצמי בראש איך קמים מהמיטה ואיך עושים משהו עם החיים שלי ומחר מחר אבל לא עוזר
קומי תשתי תה זה ממש אבל ממש עוזר להתמודד עם החרא הזה
תנסי דברים חדשים תעברי לבית ספר אחר או מקום אחר
אני אשמח לדבר איתך אם באלך לפתוח פרטי
שואל השאלה:
אני לא אוהבת תה
אנונימית
היי אנונימית יקרה,

נשמע שאת מוצפת בימים אלו ושתחושת ריקנות ייתכן ומלווה אותך ולא נותנת מנוח. אני שומעת את הייאוש והעייפות מלשאת את התחושות הללו, לעמוד מולן מדי יום ולהתמודד איתן. לעתים ישנן תקופות בהן התחושות שמלוות אותנו לא מאפשרות לנו להסתכל קדימה, על מקום גבוה יותר בו נוכל להיות, מעין תחושה שמישהו הגיע ורוקן מגופנו את כל האנרגיות שהיו מצויות בנו, וכעת הכוחות אזלו, ורק ייאוש ותסכול מציפים את חלל הגוף. אני שומעת עד כמה הגוף עייף מחיפוש אחר משמעות בימים אלו, עד כמה ייתכן ואת חוששת מלחשוף את התחושות שמלוות אותך, שמא תחושת רחמים תתעורר בצד השני.

יקרה, בתוך כל המערבולת הרגשית בה ייתכן ואת נמצאת, מצאת את הכוחות לעלות לכאן ולשתף בתחושותייך, וזה אומר לא מעט ואולי אף מעיד על הקול שקיים בך שמנסה ורוצה לראות את האור והתקווה.

בנוסף, חשוב לי שתדעי שכבר עכשיו את לא לבד... אני רוצה לשתף אותך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי במרחב מלא באמפתיה והכלה. אם תרצי ותרגיש בצורך את מוזמנת לעלות ולשתף את אחד ממתנדבנו בתחושות שמלוות אותך בימים אלו, נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והאנונימיות יהיה ניתן לחשוב על דרכים שיפחיתו מהעומס שמלווה אותך בימים אלו ויאפשרו לך לראות את האור שבקצה.

דואגים לך ומחכים לך עם חיבוק חם בלינק המצורף מטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר