אבא שלי הבטיח לי חודש שנלך לצפון לטייל בתור משפחה ודחה את זה כל פעם מחדש וברגע האחרון פשוט דחה את זה לגמריי,שתבינו שכמעט אף פעם לא יצאנו לטייל, ומבאס אותי לחשוב שזה מה שאני אזכור מהמשפחה שלי ומהילדות שלי.
חברות שלי ואני קבענו לעשות משהו מגניב שחיכיתי לזה בקוצר רוח, ובסוף פשוט דחו את זה בגלל משהו מפגר וזה היה כל כך צפוי כי כולם פשוט מבריזים לי בדקה התשעים כל הזמן
אני לא מרגישה שייכת לשום מקום... אם זה בשפחה או עם חברים בתנועות נוער אין לי את המקום הזה שם
אין לזה ממש פואנטה אבל אשמח לקבל עצות לשפר את המצב