אני רוצה להעלם

וואי גם עליי עובר תקופה לא הכי משהו :( רק תזכרי שבסופו של דבר יש דברים טובים בחיים, תתרכזי בהם 3> אני תמיד פה בפרטי לדבר

למה את ככה מרגישה???את רוצה לשתף? אל תחשבי אבל על להתאבד בחיים תקשיבי אני רצינית זה סתם יביא כאב לאנשים שאוהבים אותך את חזקה תאמיני לי שאת יודעת להתמודד כל אחד עובר קשיים בחיים שלו פשוט צריך להיות חזקים ולדעת שזה דרך החיים ושהכל עובר בסוף,תנסי לשתף מישהו שאת סומכת עליו או אפילו מישהו מפה אבל בחיים אל תחשבי על דבר כזה!

תאמיני לי זה רק תקופה גם לי זה קרה ואפילו חיפשתי דרכים איך להתאבד ואני ככ מתחרטת על זה כי יש רגעים ככ טובים בחיים אני אומרת לך זה רק תקופה תחכי שהיא תעבור

היי (:
קודם כל רציתי לומר שהכל יהיה בסדר!
גם אם המצב עכשיו נראה נורא וסבל נצחי
זה יעבור. הכל עובר בסופו של דבר שום דבר
לא נשאר לנצח. כמו החיים שלנו ובגלל זה צריך
לנצל אותם עד הסוף בבקשה אל תעשי שום דבר שיכול להזיק לך תחשבי כמה אנשים אוהבים אותך.

שואל השאלה:
התקופה הזאת נמשכת כבר 10 שנים!!!! 10

שואל השאלה:
אני לא רוצה להתאבד כי אני לא רוצה להכאיב לאנשים פשוט לא בא לי להתקיים ככה אף אחד לא ידע עלי

אולי תשתפי מישהו לגבי מה שאת עוברת.. זה יעזור לפרוק

למה את ככה רוצה לשתף?

חשבת פעם ללכת למישהו שיקשיב לך ויעזור לך? (לאו דווקא פסיכולוג) יש הרבה יועצים בבעיות של בני נוער הם מבינים יותר מאנשים בסטיפס :)

שואל השאלה:
אין לי אף אחד! אני לא רוצה אף אחד אני לא צריכה אף אחד! אם עד היום לאף אחד לא היה אכפת ממני אני לא צריכה אף אחד עכשיו

לי אכפת ממך. ואני בטוחה שלעוד הרבה מאוד אנשים.. אני ממליצה לך ללכת אולי ליועצת בית ספר לפרוק או לנסות לסדר את המצב.

גם זה יעבור, אל תפלי לזה אל תשאבי לזה יהיה טוב

הי, הכל בסדר.
קודם כל את צריכה טיפה להרגע 3> תשתי איזה כוס מים או מיץ שאת אוהבת.
הכל בסדר כמובן שיש פה הרבה אנשים שאיתך.
אני פשוט חושבת שאם את מרגישה ככה את חייבת לפרוק ולדבר עם בן אדם אמיתי ולא עם אנשים שאת לא מכירה באתר אינטרנט, כמובן זה מה שעזר לי אז אני ממליצה
:)

שואל השאלה:
אין לי עם מי לדבר, אני לא סומכת על יועצות, אמא שלי לא תסכים לתת לי פסיכוג החיים שלי ככ מחורבנים ומסובכעים שאני בסך בכל דמות משנה אני לא חשובה

אני אגיד לך מה
אמרת פה שזה נמשך כבר 10 שנים
והאמרה הזאת שאומרת שזה יעבור,אני מסכימה עם זה לגמרי,אבל כדי שיעבור את צריכה לקחת חלק ולקחת את עצמך ביידים ולהתחיל לחיות את חייך כמו שאת רוצה,להתחיל לדבר עם אנשים להכיר אנשים חדשים ואת תראי שכבר הכל יסתדר מעצמו,אבל אני אגיד לך משהו אם זה לא יבוא ממך אז ממי זה יבוא?את צריכה לפעול כדי שזה יקרה אפילו תנסי לדבר עם אחד מבני המשפחה שלך

מסכימה עם התגובה מעלי, כשאמרתי שזה יעבור כמובן שהתכוונתי שגם את אמורה לקחת חלק בזה

שואל השאלה:
אני רק פועלת, אני רק מנסה לחיות אבל אני לא מצליחה אני מכירה אנשים אני מדברת אני מנסה להפסיק את זה את חושבת שאני יושבת בחיבוק ידיים??? לא אני מיואשת מנסיונות כושלים אני מיואשמת מהחיים האלנ

למה כושלים?לא יוצא לך שיחות עמוקות עם אנשים?

אפילו אנשים מפה חמודים ממש את יכולה להכיר גם מפה

שואל השאלה:
הפעם האחרונה שיצא לי שיחה עמוקה עם בן אדם זה הסתיים במשטרה אחרי שהוא נעסה לכפות את עצמו עלי, אנשים חא אוהבים שיחות ארוכות זה לא מעניין אותם

מזתומרת לכפות את עצמו אלייך

תנסי למצוא תחומי עניין משותפים עם אנשים תדברי על סדרות טובות על אוכל זה תמיד כיף על אהבה אם את אוהבת מישהו וכו יש מלא נושאים כיפים

אולי יש לך בעיה פשוט ב למצוא נושאי שיחה מבינה אותך

ניסה להכריח אותה להתנשק/לשכב

וואי שמעי עברתי משהו ממש ממש דומה במשך 8 שנים אז שהבנתי איך להפטר מזה מכל הסבל והשחור אני באמת מבקש שתשלחי לי הודעה בפרטי אני חייב לדבר איתך

אומייגאד אל תגידי את זה!
זה יעבור לך אני מבטיחה! אם את צריכה לדבר אני פה אוקי ;(

למה את מרגישה ככה וואי אני מה זה. מצטער בשבילך
סורי שאת ככב לא צריך למות למה? תפסידי תחיים שלך בגלל אנשים? הם לא שווים את זה
יש לך מה לפרוק נכון אצלי יש מקום חם בלב וגם בצא'ט מוזמנת תמיד ולהכל מהכל

תשלחי הודעה בצאט אם באלך :(

אפי בפי^ איך את עושה אימוגים מה-

ואיך את עושה יותר מ3 ח א- מה נסגר עם האפליקציה למה אני לא מודעת לכלום

היי אהובה❤
דבר ראשון אני רוצה שתדעי שאת לא לבד. להרבה אנשים יש את התחושות האלה. תחושת של "החיים לא שווים יותר" "אני לא צריך/ה להיות כאן" "למה לא נותנים לי פשוט להיעלם" וכאב בלתי פוסק שאת רק מייחלת שיעלם למרות שאת לא רואה את זה קורה.

אני לא יודעת מה עברת במשך שמונה שנים, אבל לפי התיאור שלך כנראה שזה היה משהו מאוד קשה שהשאיר הרבה צלקות. את לא רוצה להיעלם או להישבר בשביל אבא שלך, אבל מה עם עצמך? היית נשברת בשביל עצמך? גם אם לא היה אף אחד היית מוכנה לוותר לנטול את חייך?
את באמת נשמעת חזקה, ואני באמת אבל באמת לא אומרת את זה סתם. אני יודעת מה זה לחוות חוויות מצלקות, והדבר הכי נורא זה המחשבות שיישארו איתך הלאה שיציפו את הדברים גם כשהם לא איתך.

אבל אם שרדת שמונה שנים ככה עכשיו את מוותרת?
אם את עושה משהו תלחמי עד הסוף, אל תתני לכאב לשבור אותך למרות שאני יודעת כמה הוא שורף. אל תעשי את זה רק בשביל אבא שלך, תעשי את זה דבר ראשון בשביל עצמך.

אל תוותרי על עצמך. תנסי להתאמץ ולנסות לבתחיל מחדש. תפני למישהו, זה לא מאוחר לפנות למישהו שיוציא אותך מהבור האפל. אם תעשי את זה אולי תסתכלי אחורה ותגידי "מזל החלטתי אחרת".

אני אסיים עם משפט שחשבתי עליו פעם, אני לא יודעת בת כמה את ומה עברת אבל אולי תוכלי להתחבר אליו:
"אם אתה חי בשדה קרב ואין לך מה לספר, כנראה שמתת"

לסיום, אם את צריכה לדבר, לשתף או לפרוק-אני תמיד כאן בשבילך❤
זה אף פעם לא הסוף, וכל סוף הוא התחלה חדשה.

שומעים ומרגישים את הכאב שלך. את רק רוצה שקט. שמה שיש בך יפסיק. זה מאבק מתמיד ואת מותשת ואין כוח להמשיך. את אומרת שאין לך אף אחד, אבל לאחרים יש אותך. כי בגלל זה את כאן עדיין, נכון? כדי לא להכאיב למי שאת חשובה עבורו, בין אם זה אבא או כל אחד אחר. חשוב לך לא לגרום לכאב לאחר. אבל לעצמך את מכאיבה כל הזמן. כי זה מה שיש שם בפנים - את פוגעת בעצמך ורעה לעצמך. וזה לא משנה לאן את בורחת, את עדיין נמצאת שם.
את לא לבד בזה. זה נורא, אבל זה נורא שמשותף להרבה מאוד אנשים. ואני מבין שנפגעת בעבר מאנשים שדיברת איתם. מה לעשות, לא כל האנשים טובים ולא כל האנשים הטובים טובים עבורך. אבל זה הדבר היחיד, לדעתי, שיכול לעזור במאבק. לשתף. לתת לאחר קצת מהקושי שלך, ובמקביל להקל על קצת מהקושי שלו. זה הכוח שלנו כבני אדם, אנחנו יכולים להזדהות, להבין, להקשיב ולשאת בעול ביחד.
תמצאי מישהו לדבר איתו, זה לא משנה מי, העיקר שיקשיב לך ויקשיב מבלי לשפוט ומבלי למהר לתקן. וכן, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי יכול הרבה פעמים לעזור, ואם ההורים מתנגדים זאת בעיה קשה. גם מהבחינה הזאת כדאי למצוא אנשים אחרים, בוגרים, בסביבה שלך ולשתף אותם. אולי הם יכולים להשפיע על ההורים שלך.
את לא לבד!

שואל השאלה:
זה בדיוק מה שאני מרגישה אני ככ דואגת לאחרים שלא נשאר כלום לי כע לא אכפת לי מעצמי באמת! אני רק רוצה לבכות ולנוח אבל אני לא יכולה כי אחרים צריכים אותי וגם אם זה יגרום לי לדמם אני אתן מעצמי וזה כואב אבל אני מרגישה שאני לא מספיק חשובה שאחרים יתיחשבו בי אז למה לי להתחשב בעצמי?...

^אני יכול לשאול אותך בידיוק ממה את סובלת ?

שואל השאלה:
אני לא בדיוק יודעת אם מבחינה מקצועית, אז אין לי מושג אמא שלי לא מרשה לי פסיכוחוג מגיל 10
ובכללי, זה שאני לא יכולה להיות אני בלי לפגוע במישהו זה דיי הורג אותי מבפנים...

אכפת לך לדבר איתי בפרטי אם לא באלך הכל טוב אני מבין

הי,
קראתי את דברייך ולא יכולתי שלא להגיב. נשמע שאת מיואשת מהחיים, מאוכזבת ושאיבדת אמון באנשים. אני מניחה שכל כך מתסכל להרגיש כך. נשמע גם מדברייך שכוחותייך הולכים ואוזלים ושאת חשה בעייפות גדולה מהמצב בו את נמצאת כבר לא מעט זמן.
למרות זאת, יחד עם התחושות האלו, שאני משערת שמאד מכבידות, כתבת כמה חשוב לך להמשיך ולבחור בחיים ולו רק כדי לא להכאיב לאבא שלך. כמה עוצמה וזעקה לעזרה יש בדברייך.
ממעבר על התגובות, נראה שיש מי שמקשיב לך, ורוצה ומוכן להיות שם בשבילך, למרות שאולי את לא מרגישה כך עכשיו.
חשוב כל כך ואפשרי להעזר.
אני מתנדבת בסה"ר ומזמינה אותך לצ'ט שלנו. תוכלי שם לדבר עם סייע או סייעת שיהיו שם בשבילך עם אוזן קשבת, לא שיפוטית ורצון לסייע. מאד מזמינה אותך לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר