קטע כתיבה על אהבה ופרידה, מוזמנים להציץ :) דעות?

השמיים היו כחולים יותר מאי פעם.
הכוכבים נצצו יותר מאי פעם,
באותו הלילה
בו נפרדו דרכינו,
בו החזקנו ידיים בפעם האחרונה.
אני זוכרת שלא רצינו לוותר, ככה, על הכל.
אבל לא הייתה ברירה.
ידענו שזה נגמר, שהאהבה שלנו כבר לא בערה כמו אותו היום בו התנשקנו לראשונה.
ובאותו ליל קיץ, זרוע כוכבים - שיחררנו את אהבתנו לחופשי עד שלא נותר ממנה דבר.
אבל ידעתי שיהיו דברים שלעולם לא אשכח :
החיוך המעוקם שלך, עם הגומות העמוקות.
המבט בעיניים שלך בכל פעם שאמרת לי שאתה אוהב אותי.
המשקה האהוב עלייך.
הצחוק המתגלגל שלך.
המראה שלך כשישנת בין זרועותיי, מחבק את מותניי בידך המחוספסות.
ריח הסבון שלך.
הטעם שהיה לך כשנישקתי אותך.
והלב שלי כאב יותר מאי פעם
כשניגנת לי שיר אחרון.
כשהבנתי שלפעמים צריך לתת לדברים ללכת.

השמיים היו כחולים יותר מאי פעם,
זרועי כוכבים,
כשהרפית את אחיזתך ביידי
כשליבי פעם בחוזקה
כשעזבת.