אם כוח המשיכה קיים, למה אנחנו לא נמשכים לשמש אלא רק מסתובבים סביבה?

שאלה יפה אחשלי יקר.
כולם פה נכים ואף אחד לא יכול להביא לך תשובה לזה, תחפש בגוגל.

תקרא על כוח צנטריפטלי וצנטריפוגלי

כי היתה לנו מהירות התחלתית לפני שנכנסנו לאורביט (איך אומרים בעברית אנאערך?)
אז מה שכוח המשיכה עושה זה לשנות את הכיוון שלנו כל שנייה, כך שבמקום להמשיך ישר ולהתרחק מהשמש אנחנו נשארים סביבה.

ההדגמה עם הסדין והכדורים טובה כדי להמחיש את הנושא, אבל תקפה רק לכמה שניות. הסיבה היא שאנחנו לא בחלל אלא בכדור הארץ, הכדורים מושפעים מכח הכבידה (לא משיכה) שלו, ולכן לבסוף פוגשים בכדור הגדול שבמרכז. מה שיש לקחת מההדגמה זה את העיוות של המרחב (הכדורים מעקמים את הסדין), והיווצרות תנועה מעגלית כאשר אנחנו מפעילים כח לכיוון אחד, וכח שני פועל מעצם עיוות הסדין על ידי הכדור באמצע, שבעצם יוצר "מסלול" שהכדור נע בו. מאותה סיבה הירח לא פוגש בכדור הארץ, למרות שהוא כל הזמן "בנפילה" לעברינו. אבל, כח הכבידה אינו היחיד שפועל על הגופים, ולכן הם נעים במסלול מעגלי ששומר על איזון בין הכבידה לבין הכח שדוחף את הגוף מלכתחילה. כמובן שגם השמש נעה בהתאם לכוחות הכבידה בגלקסיה, והגלקסיה כולה בתנועה עוד מזמן היווצרותה. למעשה אין שום דבר סטטי ביקום, הכל בתנועה כל הזמן.

כדור הארץ נמשך לשמש, ויש לו מהירות התחלתית ככה שהוא נכנס לתנועה מעגלית כי יש עליו כוח למרכז המעגל.
אנחנו (בני האדם) לא נמשכים אל השמש כי הכוח שכדור הארץ מפעיל עלינו גדול מזה של השמש.

אנחנו נמשכים לשמש אבל אנחנו רחוקים מספיק ממה כדי שהמשיכה לשמש תהיה זניחה יחסית למשיכה לכדור הארץ.
כדור הארץ מסתובב סביבה בדיוק בגלל שהוא נמשך אליה - כח המשיכה של השמש גורם למסלול שלו להיות סביבה (לפי ניוטון זה בגלל שהכל משפיע על המסלול שלו בין להיות אנכי לשמש ללהיות ישירות לשמש ולפי איינשטיין המרחב-זמן עצמו מעוקם סביבה אז ציר העולם, או קו העולם, של כדור הארץ עובר במרחב-זמן עקום ולכן זה נראה כאילו הוא סובב סביבה אבל הוא טכנית עובר ב"קו ישר" רק במרחב-זמן עקום. הסיבה שהוא לא "נופל" היא שהוא במרחק גדול מספיק ומהירות המסלול שלו גדולה מספיק כדי להשאר במסלול סביבה ולא ליפול.)

תדמיין שאתה על גוף כדורי עם קוטר ששוה לאורכה של משאית נניח, וכוח המשיכה שאותו גוף מפעיל עליך שווה לכוח המשיכה שכדה"א מפעיל עליך. אין עוד שום כוחות משיכה משמעותיים במערכת. עכשיו תדמיין שאתה בועט בכדורגל, מספיק חזק בשביל שהוא לא יפול על הקרקע, אלא שהוא יפול מהקצה של הגוף. בגלל שהגוף מושך את הכדור הוא לא ימשיך ישר, אלא הוא ימשיך ליפול, אך הוא גם לא יפול ישירות למרכז המעגל, כי הענקת לו מהירות התחלתית - הוא בעצם יהיה במצב תמידי של נפילה כלפי מרכז הגוף, אך בגלל שיש לו מהירות התחלתית ששואפת להרחיק אותו ממרכז הגוף, הוא יפול מקצה הגוף באופן תמידי, ויסתובב סביבו.

דרך אגב, כפי שניוטון ניסח במשוואתו, כוח המשיכה בין שני גופים תלוי במכפלת מסותיהם של שני הגופים הרלוונטיים. מסת השמש עצומה, אך המסה שלנו כל כך קטנה שהיא זניחה, כך שלפי משוואת ניוטון כוח המשיכה שהשמש מפעילה עלינו וכוח המשיכה שאנחנו מפעילים עליה זניחים, ולכן אנחנו לא מרגישים את המשיכה של השמש (מעבר לכך שכדור הארץ מושך אותנו בכוח הרבה יותר גדול ואנחנו לא מסוגלים להבדיל בשינויים מינוריים בשקול הכוחות הפועלים עלינו).

^ אבל ככל שלגוף מסה קטנה יותר כך הכח משפיע עליו יותר, כי צריך פחות תנע בשביל מהירות.
לכן כח המשיכה משפיע על כל הגופים אותו דבר, בלי קשר למסתם בניגוד לכל כח אחר ביקום.

כי לשמש יש צו הרחקה

שואל השאלה:
מצחיק

זה ציניות?
קשה לקלוט ציניות בלי הטון של המילה

שואל השאלה:
כן

נכון, התאוצות כלפי השמש של כדה"א ושלנו יהיו שוות, ולכן לא נרגיש תאוצה כלפי השמש מלכתחילה כי התאוצה היחסית בין כדה"א ובינינו תהיה 0, אבל גם את הכוח לא נרגיש כי הוא מאוד קטן וכי כדור הארץ מושך אותנו בכוח הרבה יותר חזק. כשאתה עומד על כדה"א ואתה מרגיש שאתה נמשך למטה, אתה מרגיש את הכוח שכדה"א מפעיל עליך ולא את התאוצה (למעשה אני די בטוח שאתה מרגיש את כוח הנורמל, אבל בכל מקרה אם מישהו מושך את ידך אתה תרגיש את הכוח ולא התאוצה), שכן בגלל כוח הנורמל שקול הכוחות הפועלים עליך הוא 0 וכתוצאה מכך גם התאוצה היא 0.