מה קורה כשמתים לפי התנ"ך?

זה לא ממש התנ"ך מה שהם אמרו.

עקרונית יש את העניין של הישארות הנפש בתנ"ך, נגיד העלו את הנשמה של שמואל, ויש החייאת מתים.
אבל העניין של גן עדן וגהינום בעולם הבא לא מתואר בתנ"ך

בתנ"ך זה לא מתואר כל כך (אולי רק מה שנאמר בתשובה מעליי) אבל לפי היהדות זה ככה:
הנשמה יוצאת מהגוף, אם היא מחוברת לחומריות אז היא לא מבינה מה קורה ומנסה לחזור. היא בהתחלה הולכת הלוך ושוב מהקבר לבית במשך 7 ימים ולכן יושבים שבעה. ושמעתי גם שיש 3 ימים בהן הנשמה רואה חושך, כלומר לא רואה כלום (לא לכולם לדעתי) ואז מלאכי חבלה שהיא בעצה יצרה בעזרת חטאים באים אליה להשלים חובות.

אחר כך הנשמה עולה למעלה (יש כאלו שתיארו מנהרה לבנה עם תחושות של חום ואהבה וכו') ואז מגיעים לבית דין של למעלה. אולי בדרך לשם או שם רואים קרובים שנפטרו וכו'. ואז שופטים אותך על המעשים שלך ומחליטים מה לעשות. רואים את כל החיים ממש כמו סרט, ומרגישים אותם מתרחשים. אם שולחים אותך לגיהינום זה זמני, רק מכונת כביסה ומשם לגן עדן. ואם לגן עדן אז ישר לגן עדן.

זה בקצרה

למיטב זכרוני, לא מוזכר גן עדן וגיהינום בתנ"ך (במשמעות שכר ועונש), אבל כן יש אזכורים לשיחות עם המתים (שאול שהעלה באוב את שמואל, האיסור לדרוש אל המתים).

בגדול הנשמה הולכת לגן עדן או שהיא מתגלגלת (גלגול נשמות). תלוי במעשים שלך

הנשמה שלך עולה למעלה