שאלה על פסיכולוגים:

אני לא בטוח על 1 2 3
אבל אני בטוח שאת *לא* חייבת לספר להורים מה קרה בפגישה.

1. דיי בטוח שלא
2. דברים שמשקפים סכנה אליך או אל הסביבה
3. הוא שואל שאלות ואת מספרת לו מה עבר עליך
4. ל, אבל אל תדאגי הם ידעו ה-כ-ל.

ראשון אני לא יודעת סליחה אבל אענה על מה שכן,
2- נראה לי אם את מספרת לו על מחשבות אובדניות או כל דבר אחר שמסכן אותך ואת הסביבה שלך
3- מה הולך במפגש עצמו כאילו?
4- ולא, את לא מחויבת

2. כשאת מתכננת לפגוע או כבר פוגעת בעצמך, כשאת מתכננת לפגוע באחרים, או כשמתכננים או כבר פוגעים בך(זה הסיבות שהפסיכולוגית שלי אמרה שרק במקרים כאלו היא מחויבת לספר)
3. יושבים והוא מתחיל לשאול קצת על איך עבר היום או לדבר על משהו מהפגישה הקודמת וזה פשוט זורם
4.לא

1. אני לא יודעת
2. ברגע שאת מסכנת את עצמך והסביבה
3. אני בדרך כלל הולכת לפסיכולוגית שלי כאילו ההורים שלי לוקחים אותי אליה
4. לא את לא חייבת לספר להורים מה היה בפגישה אני נגיד לא מספרת כלום להורים שלי

1. לא נראה לי שאפשר
2. הפסיכולוג יכול לדווח רק על דברים כמו אובדניות ניסיון התאבדות (אלכוהול וסמים נראה לי אני כמעט בטוחה) דברים שיכולים לפגוע בך ובבריאות שלך ואם אני לא טועה קודם כל מספרים להורים אם את מתחת לגיל 18
3. זה תלוי איזה מפגש זה ה3 מפגשים הראשונים זה יותר היכרות הפסיכולוג אותך ואת אותו ואז לאט לאט את צריכה להיפתח כדי באמת שהטיפול יעזור כי אם לא תשתפי אין בעצם משמעות לטיפול
4. את לא מחוייבת לספר להורים שלך כי יש דבר כזה שנקרא חיסיון החיסיון פועל תמיד חוץ מהמקרים שרשמתי ב2 אבל ההורים שלך תמיד ישאלו ואם ההורים שלך סומכיים עליך הם יקבלו את זה שאם היה משהו חמור תספרי להם
מקווה שעזרתי ❤