למה הכל עלוב ומעפן כל כך בחיים?

כי החיים קשים מידי

זה תלוי איך מסתכלים על החיים החיים יכולים להיות מאוד יפים גם בדברים הכי פשוטים שיש צריך לכל דבר לתת את הזמן הזמן זה התרופה הכי טובה שיש תמיד יש עליות וירידות אבל החוכמה זה לדעת לקום ולהיות עם ראש מורם גם בירידות ולדעת שאין ייאוש בעולם כלל ;)

כי כאלה החיים למי שלא הולך בדרכי התורה הכל ריק ומשעמם
לשעבר אדם מאוד רחוק אבל ההוכחה שכל אחד יכול להתקרב.

למה לכל מקום לתקוע את התורה?
החיים לא משהו מה לעשות
כל אחד צריך לנסות כמה שאפשר לשפר אותם בדרך שלו ואיך שטוב לו.

גם אני ואני דתלשית אז תכלס טעמתי הכל ובחרתי לא להאמין וטוב לי עכשיו פי מליון מפעם אז...

לא תמיד. יש תקופות רעות אבל אחרי תקופות רעות באות תקופות טובות

חכו אתם רק בהתחלה של החיים מאחל לכם להתעורר
כי אם לא הטומאה פשוט סוחבת את האדם למקומות הכי נמוכים שמעולם לא העלה בדעתו שיגיע אליהם.
כל מי שהיה מאמין ובחר לא להאמין זה כי יש כלל
בדרך שבה אדם רוצה ללכת מוליכין אותו מן השמיים,
ככה שאם רצית תענוגות ושקרים יתנו לך הכל אבל תדע אתה מתרחק מהאמת ולא חבל על הנשמה שלך מה שתעבור חלילה אם לא תעשה תשובה....
תאמינו לא תאמינו כולם מאמינים רק בוחרים להתעלם כי כיף להם בתאוות שלהם יום רק אדם לא מבין שיהיה לו גיהנם בעולם הזה אם הוא ילך נגד התורה, השם רחמן מרחם עליכם ככל שהאדם מתבגר ככה קשה לו לשנות את אורח חייו, לא תתעוררו לא תזכו לחיים אמיתיים בהצלחה.

שואל השאלה:
ואו תודה אדוני ^
._.

הדת הזו כבר חירפנה את כולם/:

באהבה עוד מעט שיבוא משיח אז תראו בבירור הכל הפחדנים הכי גדולים זה מי שבורח מהתורה

רגע איך הוא יבוא על חמור לבן או חד קרן?

מסכנים אנשים מסכנים

לא כי להאמין במשהו שלא קיים זה נורמטיבי לחלוטין...

בחיים שלך אולי

ממש אבל^^^

כי כל הזמן רצים אחרי דברים חסרי תוכן
מסוג הדברים שכמו שההנאה שלהם באה ככה מהר היא נגמרת

תתפללי לבורא עולם ותבוא לך ישועה

כי אתה לא עושה ספורט/כלום

שלום אנונימית יקרה,

לפעמים מעט מילים מספרות המון...
מהשאלה שהעלת לכאן ומהתיוגים שבחרת לשתף נשמע שאת נמצאת בתקופה מטלטלת בה חוסר אונים ותסכול מלווים אותך. תקופה בה סימני השאלה מגיעים אחד אחרי השני, מוסיפים מעמסה ולא נותנים מנוח לראש שטרוד ומחפש פינה שקטה לשים בה את הראש ולו לכמה רגעים קטנים.
יקרה, לעתים ישנן תקופות בחיים בהן הקשיים נערמים האחד אחרי השני, וזה יכול להרגיש כמו לחיות בתוך מערבולת שנשאבים אליה ולעתים אף מתקשים למצוא את דרך המילוט ממנה, עד שהכל כבר מרגיש מייאש וחסר משמעות.

יקרה, ובתוך כל המערבולת בה ייתכן ואת נמצאת, מצאת את הכוחות לעלות לכאן ולשתף בתחושותיך, וזה כלל לא מובן מאליו. אני דואגת לך וחשוב לי שלא תישארי לבד עם התחושות הללו. לכן, רציתי לדעת אולי יהיה ניתן למצוא מישהו בסביבתך, שיאפשר לך להרגיש בנוח בקרבתו, לפרוק ולשתף במעמסה שאת סוחבת על גבך, ואולי מתוך השיתוף והדיבור על הדברים יהיה ניתן להקל על ההתמודדות.

בנוסף, חשוב לי שתדעי שכבר עכשיו את לא לבד.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי במרחב מלא באמפתיה והכלה. אם תרצי ותרגיש בצורך את מוזמנת לעלות ולשתף את אחד ממתנדבנו בתחושות שמלוות אותך בתקופה זו, נקשיב לך ונהיה שם עבורך ברגעים הקשים, ואולי מתוך השיתוף והדיבור על הדברים יהיה ניתן לחשוב על דרכים שיקלו על ההתמודדות ויאפשרו לך לפנות מקום למעט אור שיגרש את התחושות שמלוות אותך בימים אלו.

דואגים לך ומחכים לך בלינק המצורף מטה.
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
אוף

כי החיים חרא