זה הולך להיות ארוך מאוד אבל בבקשה תקראו:)

אני בן אדם נורא ביישן, וחסר בטחון.
אני עכשיו בכיתה ח עולה לט ויש לי חבורה כזו עם עוד חמש בנות.
תמיד בכל שנה שהייתי בבית ספר כל החבורות שהייתי בהן בסופו של דבר התפרקו, וגם לא הרגשתי באמת עד הסוף חלק מהן.
זה קורה גם עכשיו, אבל יש ילדה משם בשם שרון, שהיא החברה הכי טובה שלי והיא פשוט פוגעת בי כל הזמן.
היא פשוט מזלזלת בי כל כך, שאני לא רוצה לעשות דברים שהיא רוצה כמו לבוא אליה וכאלה היא מפסיקה לדבר איתי כי היא יודעת שאני החלשה מבינינו ושלה יש עוד מלא חברות.
אני הרבה פעמים באה אליה ועושה מה שהיא אומרת רק כדי לא להפגע עוד פעם.
שאני באה אליה אני באמת סובלת כי לא כיף לי, היא גם מצלמת אותי למרות שאני לא אוהבת להצטלם ושאני אומרת לה להפסיק היא לא מפסיקה וזה באמת לא נעים לי.
נמאס לי להיות תלויה בה.
נמאס לי שהיא חושבת שהיא יכולה לעשות מה שבא לה ואני פשוט יהיה הכלבה שלה וילך אחריה.
היום הייתי אצלה אחרי שאמרתי לה שאין מה לעשות אצלה אהל בכל מקרה באתי, היא בעטה בי עם הרגליים וצילמה למישהי וביקשתי ממנה כמה פעמים להפסיק, היא לא הפסיקה אז פשוט קמתי והלכתי לסלון לכמה דקות וחזרתי.
אחרי זה אמרתי לה שאין לנו מה לעשות אצלה אז עדיך שאני אלך.
והיא אמרה לי לכי לכי וממש כעסה( למרות שלא עשיתי כלום) ואמרה שאני לא יבוא אליה יותר בחיים (למרות שלא רציתי גם)
היא גם כל הזמן קוראת לי חסרת חיים וכאלה, בגלל שאני יותר מתחברת ללהיות בבית בנטפליקס ועם המשפחה במקום לצאת וללכת אליה כל יום.
אני כל הזמן פשוט אומרת שאין לי כוח ללכת אליה או להיות איתה לבד, לא בגלל שאין לי כוח.
בגלל שפשוט לא כיף לי איתה.
כל שאר החבורה באמת מדהימה והכל אבל אנחנו לא ממש ממש קרובות כמוה.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה, היא ניתקה איתי קשר בשנה שעברה לשבוע בגלל סיפור ארוך, וזה באמת שבר אותי ונכנסתי לעצב ובכיתי כל יום, גם בבית ספר.
בסוף היא השלימה איתי ואפילו לא דיברתי איתה על זה, לא אמרתי לה מה אני מרגישה.
אני לא יכולה להגיד לה מה אני מרגישה כי היא תזלזל בזה ואני לא יכולה להתקרב לאנשין אחרים כי אין לי הרבה חברים..
יש לכם רעיון כלשהו?:(