אני סובלת מדיכאון ואני נמצאת בקורס צבאי , שבוע הבא אני צריכה לחזור לשם אבל אני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת

אנונימית יקרה,
אמנם עברו מספר ימים מאז שפרסמת את הפוסט, ואני לא בטוחה אם כבר היום היית צריכה לחזור לקורס שאת נמצאת בו, אבל היה חשוב לי בכל זאת להתייחס ולכתוב לך.
מדבריך עולה שאת קצת כמו הבנאדם הרואה ואינו נראה, אני מתארת לעצמי שהיעדר המוטיבציה שלך להשתלב חוסם ממך את האפשרות לנסות לצאת מהמקום הזה שסוגר עליך, אולי מבודד אותך
נשמע שאת מרגישה ייאוש ותסכול מהמצב ואולי תחושה של דכדוך שכבר נהיה עניין שבשגרה אולי את כבר לא מצליחה למצוא את הדבר הזה שיניע אותך, הדלק הזה שהיה לך כעידוד והמטרה לתפקיד שפעם רצית, והיום ייתכן ואת כבר לא מצליחה לראות את האור בקצה המנהרה.
יקרה, חשוב לא להישאר לבד, ייתכן ויש מישהו שיוכל להיות שם למענך, שתוכלי לשתף אותו במה שיושב כל כך כבד על ליבך, וייתכן שאולי הוא יוכל להושיט לך יד.
תוכלי לפנות למכון "שערים לגיוס", המעניק ייעוץ לחיילים הנתקלים בקשיים בצבא.
http://shearim-legius.co.il/

ובנוסף, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט שלנו, שהוא אנונימי ואישי לחלוטין, מקום בטוח בו תוכלי לפרוק עוד ממה שמעיק עליך ומכביד עליך, לשתף במה שאת מרגישה, אנחנו נהיה קשובים אלייך ולקשיים שלך, ונשתדל להיות לך כפנס שמאיר באפלה.
אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה...
שלך,
מתנדבת סה"ר