מונולוגים לנערות

כן, מונולוג מתוך "החפץ":
אני פותחת את ישיבת הממשלה השבועית. הנני להזכירכם כי אני ראש הממשלה. ותחילה אשא נאום אל שכנינו הערבים.
רבותיי, ניסיתי וניסיתי, ואני לא מסוגלת למצוא בעצמי שום פגם. 71 שנה אני בודקת את עצמי, ואני מגלה בי צדק כזה שאלוהים ישמור. וכל יום זה מפתיע אותי מחדש. צודקת, צודקת, ושוב צודקת. אני אומרת לעצמי: אל תצדקי יום אחד, הרי בן אדם זה רק בן אדם, מותר לו לטעות פעם, זה טבעי, זה נורמלי. אבל לא! אני קמה בבוקר ו- הופס! אני שוב צודקת. ולמחרת אני קמה בבוקר ו- הופס! אני שוב צודקת. הופס! וצודקת. הופס! וצודקת. פעם נמנמתי קצת בצהריים. אמרתי לעצמי: אולי אעשה שטות מתוך נמנום? אז עשיתי שטות מתוך נמנום? מצאתם לעצמכם מי שיעשה שטות מתוך נמנום! לא נולדתי לעשות שטות, פשוט לא נולדתי לעשות שטות. ואגב, אני ראש הממשלה ואתם לא, ואני במקומכם הייתי סובלת מזה. תודה.