8 תשובות
אל תעשה לבן אדם "דווקא"
אל תשים לעיוור מכשול
אל תשים לעיוור מכשול
שואל השאלה:
בטוחה?
בטוחה?
אנונימי
המשפט יכול להתפרש באופן מילולי: לא להניח מכשול בדרכו של העיוור
ויש פירוש נוסף: אסור לתת עצה מוטעה לאדם בעניין שאינו מבין בו..
ויש פירוש נוסף: אסור לתת עצה מוטעה לאדם בעניין שאינו מבין בו..
הפשט המילולי זה: אל תשים לעיוור מכשול
אם רוצים לנתח את זה: אל תקשה על בן אדם שכבר קשה לו, אם אתה יודע שהוא עיוור אל תעשה לו "דווקא" ותשים לו מכשול, עיור יכול להיות מטאפורה לכל בן אדם שמתמודד עם קושי כלשהו
אם רוצים לנתח את זה: אל תקשה על בן אדם שכבר קשה לו, אם אתה יודע שהוא עיוור אל תעשה לו "דווקא" ותשים לו מכשול, עיור יכול להיות מטאפורה לכל בן אדם שמתמודד עם קושי כלשהו
שואל השאלה:
אוקיי
רש"י )ע"פ המדרש( מרחיב את האיסור "לפני עור", כיצד רש"י מרחיב את המילה "עור" וכיצד מרחיב את המילה
"מכשול"?
תשובה:
רשי מרחיב את המילה "מכשול" אף לנותני מכשול מופשט כמו לתת עצה שאינה טובה, והוא מרחיב את המילה עיוור לכל בן אדם שמתמודד עם קושי כלשהו
נכון?
אוקיי
רש"י )ע"פ המדרש( מרחיב את האיסור "לפני עור", כיצד רש"י מרחיב את המילה "עור" וכיצד מרחיב את המילה
"מכשול"?
תשובה:
רשי מרחיב את המילה "מכשול" אף לנותני מכשול מופשט כמו לתת עצה שאינה טובה, והוא מרחיב את המילה עיוור לכל בן אדם שמתמודד עם קושי כלשהו
נכון?
אנונימי
כן זה נכון.
שואל השאלה:
אוקיי ובקשר לשאלה הזאת זה נכון?
כיצד הרמב"ם מגדיר "עיור" שאסור להכשילו?
רמב"ם: יב אָּסּור לִמְּכֹר לְּעַּכּו''ם כָּל כְּלֵּי הַּמִלְּחָּמָּה ...וְּאֵּין מֹוכְּרִ ין לָּהֶן לֹא סַּכִין וְּלֹא קֹולָּרִין וְּלֹא כְּבָּלִים ]שֶ ל בַּרְּזֶל[ וְּלֹא שַּלְּשְלָּאֹות
שֶ ל בַּרְּזֶל הִינְּדּואָּה וְּלֹא דֻבִים וַּאֲרָּיֹות וְּלֹא כָּל דָּבָּר שֶיֵּש בֹו נֵּזֶק לָּרַּבִים... ּוכְּשֵּם שאָּסְּרּו לִמְּכֹר לְּ עַּכּו''ם כְָּך אָּסְּרּו לִמְּכֹר לְּיִשְּרָּאֵּל
שֶמֹוכֵּר לְּעַּכּו''ם. ּומֻתָּר לִמְּכֹר כְּלֵּי זַּיִן לְּחַּיִל שֶל בְּנֵּי הַּמְּדִינָּה מפְּנֵּי שֶהֵּן מְּגִנִין עַּל יִשְּרָּאֵּל:
כָּל שֶאָּסּור לִמְּכֹר לְּעַּכּו''ם אָּסּור לִמְּכֹר לְּיִשְּרָּאֵּל שֶהּוא לִסְּטִים מִפְּנֵּי שֶנִמְּצָּא מַּחֲזִיק יְּדֵּי עֹובְּרֵּי עֲבֵּרָּה ּומַּכְּשִילֹו. וְּכֵּן כָּל הַּ מַּכְּשִיל עִוֵּר
בְדָבָּרוְּהִ שִיאֹו עֵּצָּה שֶאֵּינָּּה הֹוגֶנֶת אֹו שֶחִזֵּק יְּדֵּי עֹובְּרֵּי עֲבֵּרָּה שֶׁהּוא עִוֵּר וְאֵּינֹו רֹואֶׁה דֶׁרֶׁך הָאֱמֶׁת מִפְנֵּי תַּאֲוַּת לִבֹו הֲרֵי זֶׁה עֹובֵּר
ּבְלֹא תַּעֲשֶׁה שֶׁנֶׁאֱמַּר )ויקרא יט-יד( 'וְלִפְנֵּי עוֵּר לֹא תתֵּן מִכְשל'. הַּבָּא לִטל מִמְּך עֵּצָּה תֵּן לֹו עֵּצָּה הַּהֹוגֶנֶת לֹו:
התשובה:
הרמבם מגדיר עיוור שאסור להכשילו כל אדם מישראל שאסור לתת לו עצה שאינה הוגנת או לחזק יד עוברי עברה שהוא עיוור ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו, "הבא לטל ממך עצה תן לו עצה ההוגנת לו"
אוקיי ובקשר לשאלה הזאת זה נכון?
כיצד הרמב"ם מגדיר "עיור" שאסור להכשילו?
רמב"ם: יב אָּסּור לִמְּכֹר לְּעַּכּו''ם כָּל כְּלֵּי הַּמִלְּחָּמָּה ...וְּאֵּין מֹוכְּרִ ין לָּהֶן לֹא סַּכִין וְּלֹא קֹולָּרִין וְּלֹא כְּבָּלִים ]שֶ ל בַּרְּזֶל[ וְּלֹא שַּלְּשְלָּאֹות
שֶ ל בַּרְּזֶל הִינְּדּואָּה וְּלֹא דֻבִים וַּאֲרָּיֹות וְּלֹא כָּל דָּבָּר שֶיֵּש בֹו נֵּזֶק לָּרַּבִים... ּוכְּשֵּם שאָּסְּרּו לִמְּכֹר לְּ עַּכּו''ם כְָּך אָּסְּרּו לִמְּכֹר לְּיִשְּרָּאֵּל
שֶמֹוכֵּר לְּעַּכּו''ם. ּומֻתָּר לִמְּכֹר כְּלֵּי זַּיִן לְּחַּיִל שֶל בְּנֵּי הַּמְּדִינָּה מפְּנֵּי שֶהֵּן מְּגִנִין עַּל יִשְּרָּאֵּל:
כָּל שֶאָּסּור לִמְּכֹר לְּעַּכּו''ם אָּסּור לִמְּכֹר לְּיִשְּרָּאֵּל שֶהּוא לִסְּטִים מִפְּנֵּי שֶנִמְּצָּא מַּחֲזִיק יְּדֵּי עֹובְּרֵּי עֲבֵּרָּה ּומַּכְּשִילֹו. וְּכֵּן כָּל הַּ מַּכְּשִיל עִוֵּר
בְדָבָּרוְּהִ שִיאֹו עֵּצָּה שֶאֵּינָּּה הֹוגֶנֶת אֹו שֶחִזֵּק יְּדֵּי עֹובְּרֵּי עֲבֵּרָּה שֶׁהּוא עִוֵּר וְאֵּינֹו רֹואֶׁה דֶׁרֶׁך הָאֱמֶׁת מִפְנֵּי תַּאֲוַּת לִבֹו הֲרֵי זֶׁה עֹובֵּר
ּבְלֹא תַּעֲשֶׁה שֶׁנֶׁאֱמַּר )ויקרא יט-יד( 'וְלִפְנֵּי עוֵּר לֹא תתֵּן מִכְשל'. הַּבָּא לִטל מִמְּך עֵּצָּה תֵּן לֹו עֵּצָּה הַּהֹוגֶנֶת לֹו:
התשובה:
הרמבם מגדיר עיוור שאסור להכשילו כל אדם מישראל שאסור לתת לו עצה שאינה הוגנת או לחזק יד עוברי עברה שהוא עיוור ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו, "הבא לטל ממך עצה תן לו עצה ההוגנת לו"
אנונימי
גם כל עצה שהיא באשר היא והיא לא טובה יכולה להוות כמכשול ולכן אל תהווה עוד מכשול לאדם שכבר מתקשה .
באותו הנושא: