יגייסו אותי לצבא אם

שואל השאלה:
נמוכים שיגייסו אותי או נמוכים שלא?

שואל השאלה:
אני יכול לשאול אותך כמה שאלות
אתה בצבא ומבין בזה כי זה ממש דחוף לי צריך מידע אמין

שואל השאלה:
היי תודה רבה על ההשקעה זאת בדיוק הבעיה שאני אכן סובל אבל אין לי פסיכולוג לצערי כי ההורים לא תומכים חושבים שאני משקר ושפסיכולוג זה רק לאנשים עם דברים יותר "חמורים" ממה שיש לי ואני ככה שנים.... פשוט מאוד קשה לי לשתף בטח לא את ההורים יותר מידי שאני לא בקשר איתם כל כך

סיכויים נמוכים

דרך אגב, במקרה ואתה רוצה לקבל פטור, אל תשכח לספר על היחסים שלך עם ההורים. ישאלו אותך על זה בראיון האישי וזה יכול לעזור לך.

שואל השאלה:
וואו אתה מלך תודה רבה על העזרה!
מה יכולים לשאול לגבי ההורים? הקשר שלי עם ההורים הוא מקרי לחלוטין :(

ולגבי הבית ספר לא חושב שזאת אופציה כי סיימתי כיתה י"א וזה מאוחר מידי כולם עברו צו ראשון כמעט חוץ ממני, בגלל זה שאלתי אם אוכל פשוט לבקש בצו ראשון עזרה(פסיכולוג, פטור ועוד) כי אני לא רואה דרך אחרת, אין מצב שאני משתף את ההורים יותר ממה שהם יודעים כי אני לא ה"גאווה" שלהם נקרא לזה ככה והם מאוד אדישים אליי ואל המצב וגם לא יתמכו בפטור כי הרבה במשפחה שלי בקבע גם ההורים חתמו לכמה שנים

הם ככל הנראה ישאלו אותך איך היחסים שלך עם ההורים, ושאר השאלות תלויות בתשובה הראשונה שלך. אם תספר להם שהיחסים שלך איתם "אקראיים", שהם מתעלמים מהבעיות שלך ולא מוכנים לספק לך עזרה מקצועית, אז זה יכול לעזור לך.

אם תצליח לקבל פטור, אתה תצטרך לחתום על איזשהו אישור. אני לא בטוח מה האישור הזה אומר, אני לא קראתי אותו, אבל אם טרם הגעת לגיל 18 הם יבקשו ממך להתקשר להורים שיאשרו לך לחתום בשמם. אני לא יודע מה יקרה אם ההורים שלך לא יאשרו לך, אבל עד כמה שידוע לי המזכירה לא תבקש ממך להוכיח שאתה באמת מדבר עם ההורים שלך. אני לא אומר שאתה צריך לשקר, רק רומז, אבל אם אין סיכוי שההורים שלך יסכימו אז אולי כדאי פשוט לא לספר להם שהם חותמים על הפטור שלך. כשתגיע לגיל 18 כבר לא יהיה לך ממה לדאוג.

ובקשר לפסיכולוג מטעם הצבא - הצבא מעוניין בגיוס חיילים ושמירה על הבריאות הנפשית שלהם (לפחות על הנייר), ככה שרוב הסיכויים שחוץ מפטור אתה לא תקבל שום עזרה מהצבא אלא אם תחליט להתגייס (עוד הפעם, על הנייר, זה לא אומר שבאמת יעזרו לך). אם אתה רוצה לקבל עזרה נפשית אז כדאי שברגע שתסיים בית ספר תלך לפסיכולוג על חשבונך, ואם אתה לא יכול להתמודד עם הבעיות בעצמך מסיבות כספיות או אחרות, אז אתה תמיד יכול להתאשפז מרצון.

שואל השאלה:
אז אתה אומר פשוט לחתום על הטופס לבד? בלי האישור שלהם? אתה הראשון שאומר לי את זה חשבתי שאם הצבא פשוט רואה שאתה לא מתאים הוא נותן פטור ישר בלי לחתום על אישורים (ההורים)
אני בכל מקרה אחתום בשמם אם זה קיים כי הם גם יאשרו לי אין סיבה שלא כי לא ממש אכפת להם באמת זה סתם נטל עליהם כל העניין של הצו ראשון, הכל ביצעתי לבד בלי עזרה שלהם אולי רק תור לרופא קבעתי מטלפון לא שלי

שואל השאלה:
הבנתי תודה רבה רבה לך

אין בעד מה ובהצלחה!

אם עברת אבחון והפסיכולוג/פסיכיאטר שלך קבע שיש לך דיכאון והפרעות אכילה אז תבקש ממנו (או מהם) שייתן לך המלצה אם כדאי לגייס אותך או לא. הוא לא חייב לפרט, אבל כדאי שיכתוב את האבחונים שלך ואת דעתו האישית בנושא.

מאובחן או לא, ברגע שתגיד להם שאתה סובל מדיכאון ושיש לך הפרעות אכילה הם ישלחו אותך לקב"ן (ככל הנראה תצטרך להגיע פעם נוספת ללשכה) שישאל אותך כמה שאלות ויקבע אם את כשיר לשירות. בשלב הזה אבחונים והמלצות מאוד יעזרו (לטובה או לרעה) על החלטת הקב"ן. בכל מקרה, אם הקב"ן לא יחשוב שיש איזושהי בעיה ואתה תסביר לו שאתה רוצה לשרת, אז יש סיכוי שהוא לא יוריד את הפרופיל שלך בכלל או רק קצת. לעומת זאת, אם הקב"ן יחשוב שיש פוטנציאל לפטור או פרופיל מאוד נמוך, הוא ככל הנראה ישלח אותך לפסיכיאטר הצבאי שכבר יחליט מה לעשות איתך. אם באמת יש לך דיכאון והפרעות אכילה אז רוב הסיכויים שתקבל פטור.

בכל מקרה, כדאי לך לספר להם. אם יש לך אבחון ותבחר להתגייס מבלי לספר להם בשביל לשמור על פרופיל גבוה, רוב הסיכויים שזה יגמר לא טוב במקרה ומשהו רע יקרה. הם לא יצפו שיש לך איזושהי בעיה ולכן יהיה לך קשה לקבל הפניה לקב"ן במקרה ותתחיל להרגיש שאתה לא מסוגל להמשיך במסגרת הזאת. כמו כן, אם יקרה לך משהו והם יגלו שזה בגלל האבחונים שהסתרת מהם, רוב הסיכויים שיענישו אותך ולא תקבל שום פיצויים מהצבא. גם אם סתם יגלו שהסתרת את האבחונים יענישו אותך... במילים אחרות, תחשוב על הבריאות שלך ועל העתיד שלך ותספר להם.

שלום, זה אותו האנונימי מקודם. אני לא זוכר מה התפקיד הרשמי שלהם, אבל בבתי הספר יש סוג של "פסיכולוג" (או עובד סוציאלי?) שממנו אתה יכול לקבל הפניה לפסיכולוג בקופת החולים שלך - בחינם. כמובן שלא בטוח שתקבל הפניה אבל כדאי לנסות.

אני מבין שקשה לך לשתף אנשים אחרים בבעיות שלך, אבל אין כאן ממש מה לעשות. אם אתה לא תסביר לפסיכולוגית בית הספר מה הבעיה, הוא לא יתן לך הפניה. אם תקבל הפניה ולא תסביר לפסיכולוג שלך מה הבעיה, הוא לא יכתוב חוות דעת. אם בראיון האישי שיהיה לך בצו לא תסביר לחייל מה הבעיה, הוא לא יפנה אותך לקב"ן, וכך הלאה.

לדעתי אתה צריך לחשוב מה אתה באמת רוצה/מעדיף ולפעול בהתאם. אם אתה רוצה לקבל פטור אז כדאי לך לנסות לשתף. עדיף לסבול כמה שעות אצל הפסיכולוג וכמה דקות אצל הקב"ן מאשר 2.8 שנים בצבא. ואם אתה רוצה להתגייס ואין לך אבחון, ולמרות שבכל זאת עדיף לספר בשביל הבריאות שלך, אתה יכול פשוט לא לספר את זה ובמקרה הזה לא אמורה להיות לך בעיה עם הצבא במקרה ומשהו רע יקרה.

אני לא בטוח על מה אתה חותם. אני רק יודע שבמקרה והם יחליטו לתת לך פטור, הם יביאו לך טופס ויבקשו שתחתום עליו או תתקשר להורים שלך ותבקש מהם לחתום בשמם. אני לא בטוח אם הטופס הזה הוא הפטור עצמו או משהו אחר כי אני לא קראתי אותו.

במקרה ותגיע לשלב הזה, כדאי שתתקשר להורים שלך ופשוט תגיד להם שזה מסמך אחר או שאולי תבקש מחבר עם קול משכנע שיחכה לשיחה ממך ותדבר איתו במקום. אתה יכול גם להתקשר ולהספר להם את האמת ולראות מה יקרה, אבל רק אם אתה בטוח שהם לא יעשו לך בעיות וילכו לערער על ההחלטה של הצבא.