עזרה דחוף,מה לא בסדר בי? אלימות בבית

שואל השאלה:
ההורים שלי לא יתנו לי ללכת לפסיכולוג,הם מאשימים אותי בזה שהוא היה מרביץ לי ככה(אני הייתי ליטרלי יושבת על הספה רואה טלוויזיה והוא היה בא יורק עליי ומתחיל להרביץ לי אז אני לא יודעת בדיוק איך אני אשמה) ומסרבים לקחת אותו גם לטיפול לאלימות שלו

לכי ליועצת אם את בגיל הזה בבית הספר. תסבירי להורים על במצב שלך כי זה ממד לא הגיוני

שואל השאלה:
הזמנתי לו משטרה אחרי המון שנים שהוא היה מרביץ לי בתקווה לפתוח לו תיק פלילי והוא הלך למקלחת הרביץ לעצמו ביד עם הדוש עד שהיא הייתה נפוחה ואדומה ואמר לשוטרים שאני הרבצתי לו
והשוטרים פשוט סירבו לראות את הסרטונים וההקלטות שיש לי עליו בגלל ש"אנחנו אחים" וזה "ריבים של אחים" למרות שכולי הייתי סימנים כחולים והיו לי תמונות של הסימנים וסרטונים שלו מקלל ומרביץ
לפחות השוטרים הפחידו אותו מספיק כדי לגרום לו להפסיק עם ההתנהגות הזאת

שואל השאלה:
והיועצת לא עוזרת

מה עשו לאח שלך שהוא ככה?

שואל השאלה:
מזאת אומרת מה עשו לו?

למה הוא מתנהג ככה?

תביאי את אחותך שתעיד כי את צורחת מתוך שינה בגלל סיוטים.

שואל השאלה:
הוא מתנהג ככה כי הוא פשוט בנאדם אלים לא חושבת שיש סיבה
עושה לו טוב שרע לאחרים הוא פשוט פסיכופט

גם את וגם הוא צריך טיפול
תנסי לדבר עם ההורים על זה
תגידי להם שזה רק יתרום לכם ותעשי להם טיפה מצפונים עם זה שהבת שלהם סובלת והם אפילו לא עושים תמינימום יעני כאלה

משתמשי האתר אינם פסיכולוגים ונראה שאת צריכה לראות אחד.

שואל השאלה:
תודה רבה3>

תגידי להורים שלך,לאחותך
הייתי מציעה לך ללכת לפסיכולוג
ולדעתי זה פוסטראומה

זה טראומה.. אני ממליצה ללכת לטיפול פסיכיאטרי/פסיכולוגי כדי לטפל בזה...

שלום אנונימית,
נראה מהודעתך שהסביבה בה גדלת הותירה אותך מכווצת, וגופך זוכר להתגונן - כמו מוכן תמיד לקרב פוטנציאלי, גם כשהסכנה אולי חלפה... ציינת שאחיך הפסיק בעקבות התערבות משטרתית, אם הבנתי נכון כבר חצי שנה שאת לא מותקפת על ידו, אך אולי את בכל זאת לא מרגישה מוגנת במרחב הביתי שאמור להיות בטוח ולצידך, ויתכן שהגוף והראש זוכרים גם אם המציאות השתנתה...

יקרה, שומעת את הביקורת העצמית שאת מעלה - כאילו שבך משהו לא בסדר. נראה שמנגנון כל כך טבעי וראשוני שלך פועל, מנסה להגן עלייך כמו שעשה כבר תקופה ארוכה, מנסה לאותת אולי שיש משהו שדורש התייחסות אוהבת... מניחה שזה דורש ממך המון כוחות ותעצומות נפש: לישון עם סיוטים ולהתעורר כאובה, להרגיש כיווץ שוב ושוב מול חיבוקים ועוד לפעול ולהגיש תלונה בעצמך... כמה אומץ זה בטח דרש ממך...

ציינת שההורים והיועצת לא עוזרים, אבל אולי אפשר להתייעץ עם אדם אחר שאת סומכת עליו, ולמצוא יחד דרך לשחרר את הכאב והאימה שיוצאים לחופשי בריפלקסים של גופך ובסיוטים בלילה, כדי שלא תמשיכי להרגיש כך. את לא חייבת לצעוד בדרך לשחרור מהמתח והחשש לבדך...

אני רוצה להזמין אותך לשוחח עם אחד.ת ממתנדבי ומתנדבות עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בצ'אט אנונימי שאנחנו מפעילים. אנחנו פה כדי להציע לך כתף תומכת ואוזן קשבת, ואולי יחד נמצא את הדרך הנכונה עבורך, להרגיש אחרת, טוב יותר...

מוזמנת אלינו,
שלך, מתנדבת סה"ר