כל הזמן אני עצובה רק כשאני לא בבית אני לא עצובה... בבית אני תמיד ככה וכל לילה אני בוכה ואני מסתגרת בחדר ואין לי כוח לכלום אפילו לישון אני לא רוצה אני מעדיפה לבכות ולשחרר הכל אפילו ביום רביעי לא הלכתי לבית ספר כי יום לפני לא היה לי מצב רוח בכלל וזה נשאר ככה גם מתי שקמתי אז אמרתי להורים שלי שאני לא הולכת והמשכתי לישון זה היה ככה עד הערב וכרגיל בלילה אני שוב בוכה גם עכשיו אני בוכה בגלל שאני חברה קנאית ונמאס לי להיות אני בא לי להיות מישהי אחרת כל יום זה סיבה אחרת