כשאני אוכלת אני מרגישה אשמה ולרוב מקיאה אחרי ארוחה ואני ככ שונאת את זה, איך אני מפסיקה?

יש לך אופציה לספר את זה לגורם מקצועי/מבוגר שאת סומכת עליו?

אין לך מה להרגיש אשמה
אם לא אוכלים גם אז משמינים כי הגוף נכנס למצב רעב.
תתחילי בלאכול דברים בריאים יותר, ואם תרגישי שאת רוצה להקיא תעסיקי את עצמך בדברים אחרים. אל תשברי! את יותר חזקה מזה. אל תתדרדרי לזה בבקשה

שואל השאלה:
לא ממש :(

מה שהוא אמר וכל פעם שאת מרגישה שאת רוצה להקיא תבואי לכאן ותראי שיש אנשים מדהימים בעולם שמוכנים לעזור

את לא אשמה..
תשאלי מישהו מבוגר או רופא

אל תעשי את זה, את מפתחת הפרעות אכילה..
על מה את מרגישה אשמה?
אוקיי, אוכל נכנס לגוף והופך לאנרגיה שמשמשת לתהליכים בגוף, חלק מהאוכל הזה הופך לשומן על מנת לשמר אנרגייה לטווח הארוך, ברגע שאת עושה ספורט את שורפת את השומן הזה (את משתמשת באנרגייה הזו)..אם לא תוכלי לא תהיה לך אנרגיה בכלל, הגוף שלך יכנס למצב של רעב והגוף שלך יתחיל לפרק אנרגיה ממקומות אחרים בגוף..וזה ממש לא בריא את לא תוכלי לתפקד ככה..בנוסף לכך אם כל הזמן תקיאי אוכל את תרגילי את הגוף שזה משהו שהוא לא צריך להכניס לגוף שזה משהו מסוכן ואסור לו לבלוע את זה וזה לא בריא להפעיל כל הזמן את רפלקס ההקאה

בקיצור תחשבי שאת אוכלת בשביל לחיות ולשרוד, ואסור לך תהרגיש אשמה על זה..אם את ממש רוצה אז תעשי ספורט או דיאטה,
אל תקיאי אוכל

יקרה,
נדמה שאת כועסת על עצמך,
כועסת על עצמך כשאת אוכלת,
וכועסת על עצמך שאת מקיאה..

מתארת לעצמי את המלכוד שאת שבויה בו, את המעגל האינסופי הזה שאת זועקת לעזרה כדי לצאת ממנו, את התחושה שאת זקוקה ליד חיצונית שתגיע ותמשוך אותך מהמצב שאת נמצאת בו..

יקירה, כתבת פה שאין לך אופציה לשתף אדם קרוב אלייך במצב שאת נמצאת בו, אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר ולשתף אצלנו, להתחיל בלשוחח על מה שעובר עלייך, לדעת שאת יכולה לפרוק ולמצוא אוזן קשבת, לחשוב יחד עם המתנדבים בצ'אט איך תוכלי להפסיק.
הצ'אט פעיל כל ערב, מוזמנת כבר הערב, הלינק מצורף למטה.

שלך,
מתנדבת סה"ר