אוףף נו כנסו זה קצת ארוך אבל בבקשה כנסו. מה לעשות??

טוב אז עוד שבועיים אני מסיימת כיתה ט. אנחנו כיתה לא מגובשת בעליל וכאילו בחיים לא תראו אותנו ביחד בהפסקות רק שאנחנו רבים (אני מדברת על בנים בנות) וכאילו אנחנו תמיד צוחקים על זה שאנחנו כמו בית כנסת וכאלה וכרגע אנחנו נמצאים בתקופה טובה דווקא. אבל מבחינת הבנות.. זה כבר סיפור אחר. אנחנו בערך 20 בנות בכיתה (אולי 2,3 פחות) מתוך כיתה של 37 אז זה יחסית הרבה. בקיצור יש שתי קבוצות של בנות. יש קבוצה אחת של בנות שהן באמת רועשות ואנרגטיות אבל בצורה מעצבן ברמה שהן עשו סןג של מסיבת טבע עם המחשב של הכיתה בשבע וארבעים. ויש את הקבוצה השנייה שאני נמצאת בה שאנחנו כן יכולות להיות טיפה רועשות לפעמים ולפעמים אנחנו גם שמות שירים בבוקסה קטנה כזאת אבל גם לא ממש רועש ויש לנו קצת בעיות בחבו. זה התחיל בכיתה ז שפשוט הייתה ילדה נגיד נקרא לה רוחמה שהייתה תמיד חייבת להיות במרכ העיניים וכל מישהו שאחת הבנות הייתה בקטע שלו היא הייתה יש מתחילה איתו גם והיא באמת עשתה את זה לכולן אחת אחת. היו כמה ניסיונות להשלים איתה אבל זה לא צלח ובגדול רק אחת מהחבורה מדברת איתה כי הן חברות ממש טובות מהגן עוד. בקיצור מתחילת השנה עוד ילד נגיד נקרא לה חנה התחילה פשוט להיות ממש אובססיבית לכל מה שקורב לכולן וכל הזמן להיות עם כולן ולדעת הכל והיא הייתה אחת כזאת שאם תגידי לה משהו ותגידי לה לא לספר תוך שבוע גג כולן יודעות את זה. והיא גם כל הזמן הייתה אובססיבית אליי ונגיד היה טיול שנתי ואני וחברה שלי היינו צריכות לערוך את השולחן ואני לא הייתי בחדר וחברה שלי הייתה אז חנה פשוט נכנסה לחדר וחברה שלי ישבה עם הגב אליה והיא חשבה שזאת אני והיא פשוט צעקה (נגיד קוראים לי יונית) אז היא צעקה יונית איפה את בואי לערוך את השולחן ןאז חברה שלי הסתובבה אליה ואמרה לה אבל זאת ןאז היא שאלה אותה איפה יונית בעצבים והיא אמרה לה לא יודעת והיא פשוט יצאה ןלא אמרה לחברה שלי לבוא לערוך היא חיפשה אותי בדברים הקטנים האלה. בקיצור מאז הטיול דיי התרחקתי ממנה והיא כן ניסתה להתקרב אבל פשוט לא יודעת לא הכי דיברנו. ואז יש עוד שתי בנות שאת נגיד נקרא לה רונית והשנייה ימית. אז רונית ואני היינו החברות הכי טובות בכיתה ז ואז ימית באה בכיתה ח ולא בגללה התרחקנו פשוט אני התחברתי יותר למישהי אחת ורונית למישהי אחרת. ומתחילת השנה הזאת ימית ורונית פשוט כל הזמן ביחד ונגיד