למה רק בבית שלי ככ קשוחים עם זה?

יו גם אצלי זה ככה שאני יוצאת אפילו לדייטים ההורים שלי במעקב עליי . זה לא עובד ככה .
אבל הם לא ירדו ממך ככה ההורים לא משנה איזה גיל אתה תהיה אתה בבית שלהם אז הם המחליטים

אוליי זה ישמע קצת מטומטם אבל הם הסך הכך דואגים לך. יש לך הורים מדהימים עם הם עדיין דואגים לך. אל תדאג אחי הם עושים את זה בישבילך

שמע הם ההורים שלך ובכל זאת הם דואגים לך
אם זה מפריע לך ככ תלך ותדבר איתם על זה תגיד להם שלא ידאגו ויתנו לך את החופש שלך ושיהיה בסדר ושאתה מבטיח שתהייה זהיר ולא יקרה כלום תנסה לזרום עם זה לשכנע אותם בדרך שלך ואולי הם יסכימו

שואל השאלה:
זה לא ההורים שלי אפילו אני לא גר איתם אמא שלי נפטרה ז"ל השנה ואבא לא בקשר אני גר אצל דודה שלי היא כל הזמן משווה אותי לילדים הקטנים שלה היא צריכה להבין שאני לא בגיל שלהם גם פעם אחת שחזרתי הביתה כולה מבית של חברה טובה שזה 15 דקות הליכה בערך חזרתי ברבע לשתיים הביתה היא התעצבנה שבבית שלה יש חוקים ונהלים ולא חוזרים בשעות האלה ובלה בלה בלה

שואל השאלה:
היא אומרת שכל עוד אני גר בבית שלה זה החוקים שלה ושהיא אחראית עליי לא מבין אותה כבר כשטוב לה שאני בוגר אני בוגר אבל כשלא אני ילד קטן יאללה כבר

גם אני בת 17 ואצלי זה גם ככה
''אני אחזיר אותך, את לא חוזרת במונית''
''תכתבי איפה את ומספר טלפון של מי שאת נמצאת איתו''
''לחזור מוקדם מחר יש בית ספר''
''את לא הולכת לשם''

אולי בגלל שהיא דודה שלך אז היא מרגישה שיש עליה אחריות מאוד גדולה לשמור עליך ולדאוג לך , אז היא קצת מגזימה ... זה לא כל כך נורא לחזור קצת יותר מוקדם מהשאר
ואם זה מנחם אותך תחשוב שיש מישהו בעולם הזה שממש דואג לך

בגלל שאתה לא גר עם ההורים אז רק היא איתך היא מרגישה שיש לה צורך לדאוג לך יתר על המידה

שואל השאלה:
זה לא שאני לא אוהב את הדאגה אני מודה שיש לי אותה כל יום ועל מה שהיא עושה עבורי אבל שזה נהיה מוגזם כבר בקטע הזה זה לא טוב אני מבין את הצורך שלה לדאוג אני יודע שזה בא ממקום טוב אבל אני צריך תחופש שלי להיות גם עם חברים במיוחד בתקופה הזו
ואנחנו לא לבד בכלל יש לה בעל ועוד שלשה ילדים

חשבת אולי לדבר איתה ברצינות ולהסביר לה שממש חסר לך הקטע החברתי ואם היא יכולה להתפשר קצת ומידי פעם להביא לך לחזור קצת יותר מאוחר , אני חושבת שאם תדבר איתה ברצינות ותשב איתה על זה היא תסכים לך