יש לי כל מה שרציתי, המון חברים, אני מאושרת, ציונים טובים בבית הספר, כנסו לפירוט

ופעם, ממש לפני שנה וחצי בערך, לא היו לי חברים כמעט בכלל, לא היה לי עם מי להפגש, לא היה לי עם מי להיות בהפסקות, הציונים שלי היו על הפנים, אני לא הייתי מאושרת. ועכשיו אני אסירת תודה על זה שיש לי הכל, כל מה שחלמתי עליו, דברים שנראים מובנים מאיליהם לאנשים אחרים, ואני הייתי יכולה רק לחלום עליהם. אני מרגישה שכל העבודה הקשה הייתה שווה את זה. זאת סיבה מטופשת להיות אסירת תודה?