מרוצים מהחיים שלכם כרגע? (השאלה פונה גם לבנות)

כרגע לא

וואלה חיים סחלה אבל שורדים מה נעשה.
בסופו של יום יש תחושה שהייתי עונה לך שלא מרוצה.
אבל מהתמונה הכללית .. אחלה חיים אחי, לפחות יש את זה.

ממ כרגע לא אבל באופן כללי כן

האמת שכן

שואל השאלה:
^^^^ תשובה ראשונה, למה לא?

לא ממש.. חרא תקופה, המצב שלי בלימודים ממש התדרדר, נכנסתי לדיכאון (וזה מאובחן), לוקח תרופות בשביל החרא הזה, ובכללי לא מרוצה בכלל..

מרוצה
כן יש קשיים ומורדות , אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה
החיים טובים :)

אממ נראלי שכן

אני נכשלת בכל דבר שאני עושה, אין לי חברות אמיתיות ואני לא מעניינת אף אחד.
אבל זאת רק תקופה..עוד יהיה יותר טוב

שואל השאלה:
^ ageus מצטער לשמוע..
ניסית ללכת לפסיכולוג במקום תרופות?
אולי לדבר איתו יעזור.
אני חושב ככה כי אני יודע שפסיכולוגים יכולים למצוא לך פתרונות שלא חשבת עליהם קודם לכן.
התרופות הן פועלות רק באופן זמני לצערי ואני אישית לא חושב שזה נוח לך לחיות ככה.

לגמרי ברוך השם שהרע מאחורי כבר

אכן, ניסיתי ללכת, וזה לא ממש הועיל או עזר לי איכשהו. מכשזה לא עזר, והמצב הנפשי שלי התחיל להחמיר בצורה דרסטית, אמרו שאין ברירה אלא להתחיל עם טיפול תרופתי.^^
ואשמח אם נמשיך לדבר, מעדיף לא בפורום הזה..

שואל השאלה:
^^^ i'm someone
אהבתי את כיוון החשיבה שלך.
חברים אמיתיים אני חושב שבקושי יש לאנשים בעולם הזה.
אהבתי שאת חושבת חיובי, לא הרבה יכולים למשיך אחרי הדברים האלה.

יו לא ממש. בתור האישיות שלי אני סבבה איתה, אבל אם החיים בחיצון די לא.

כן אני אוהבת את האנשים שסביבי

כן יש לי חברות משפחה שאוהבים אותי
ואחות מושלמת,אז מה חסר לי?

שואל השאלה:
^ שמח לקרוא.

בתכלס, טפו טפו לא קורים לי שום דברים רעים בחיים כרגע. אני עובדת בעבודה שאני אוהבת, אני קונה לעצמי דברים שאני אוהבת, אני מסתדרת עם המשפחה שלי, אני בריאה וההורים שלי בריאים יחסית, כאילו הם לא בריאים אבל המצב שלהם פעם היה הרבה יותר לא טוב, אני הרבה בבית כמו שאני אוהבת. אבל מבפנים הכל רקוב אצלי, הנפש שלי כואבת ודיכאונית. אני לא מפסיקה לחשוב על העבר שלי, על מקרים רעים שקרו לי ועל אנשים שפגעו בי, על זה שהחלטתי לנתק קשר עם כל החברות שלי כי הן לא היו חברות אמיתיות, אני פסימית, אני יודעת שהעתיד שלי יהיה חרא כי אני לא כמו כל האנשים, אני מוזרה, דיכאונית, יש לי חרדה חברתית, אני לא יודעת לדבר עם אנשים וזה מלחיץ אותי. אני יודעת שאני לא אעבוד בעבודה שמכניסה כסף טוב כי כל המקצועות שמעניינים אותי זה מקצועות עם משכורת נמוכה. אז אני לגמרי מעריכה את התקופה שאני נמצאת בה עכשיו כי עברתי המון תקופות לא קלות, אבל זה ככה כבר שנים, גם בתקופות טובות בחיים, לא באמת טוב לי.

שואל השאלה:
סליחה על הדילאיי. ^
אני מכיר את התחושה שאת חווה בחייך.
שהרקע בסדר אבל נפשית לא, זה משהו שאני בטוח שעוד אנשים עברו בחייהם.
מאחל לך שתצאי מזה ושתתחילי לחיות את החיים בצורה הרבה יותר נוחה וטובה לך.
שתכירי אנשים טובים בחיים ולא תתקלי ברע.
לפי דעתי זה טוב שאנשים עוברים את הנקודה הקשה הזאת בחיים כי לרוב מתחזקים מזה בסוף וחוזרים עם יותר כוח.
זה משהו שאני מאמין שלומדים ממנו לפעמים גם אם זה לא נראה ככה.

הם יכולים להיות קצת יותר טובים...

לא
הם משעממים מדי

כן, חוץ מהלבד

לא ממש

לא ממש, אם רק הוא היה שם עליי, אם רק הפוסט טראומה הזאת לא הייתה קיימת אצלי, אם רק לא היה קורונה והכל היה מתנהל רגיל בלי חשש להדבקות

לא

לא כל-כך.
אנסו אותי כמה פעמים
הרסתי לעצמי הרבה דברים והרסו לי .
כמה נערים הרביצו לי ככה סתם בלי סיבה.
לא בטוחה שיצא ממני משהו,ונמאס לי כבר.
ויש לי גם הפרעות אכילה ממש חזקות.
אבל מנסה להיות אופטימית כמה שאפשר