חילונים, אתם מכירים חרדים? הכרתם פעם חרדי, דיברתם איתו?

יצא לי לדבר עם חרדים, אבל לא ממש מכירה באופן אישי

בעבודה הקודמת שלי חלקתי משרד עם דוסית. זה נחשב?

כן יש לי חברים חרדים, אחלה אנשים אנחנו לא מדברים כמעט על דת וגם אם כן זה בצחוק כזה.. הם אף פעם לא מנסים לשכנע אותי או אני אותם פשוט מכבדים אחד את השני.

שואל השאלה:
איזה כיף לשמוע :)
חשבתי כבר כולם שונאים אותם :/
סופרותם איזה חרדית היא הייתה? או שהיא הייתה בכלל דתייה לאומית אבל חזקה? כי שאת אומרת "דוסית" זה ממש מבלבל יש גם דתיות חזקות שקרואים להן דוסיות בצחוק או לא בצחוק

אנונימי, כאלה ממש חרדים עם מגבעת? ו שטריימל לפעמים? חליפה שחורה? אבל מהאלה המודרניים יותר?
לא שזה משנה סתם מתעניינת חחח

^יש כמה שהם בישיבות אבל הם כאילו ''התקלקלו'' כזה אז יש להם פלאפונים וזה.. ויש כמה שהם יותר חזקים והולכים עם מגבעת והכל

נגיד כשאנחנו מסתובבים אחרי הצהריים חלקם באים עם שחור לבן וזה.. ואין לי בעיה עם זה

שואל השאלה:
אנונימי אה הבנתי בערך את זה הסוג חחח
יפה זה כיף לשמוע ככה שיש אנשים שכם לא אכפת להם וחברים אחד של השני.

שואלת,
לצערי, יש מיעוט שכן שונא. וכמו תמיד, מיעוט קטן עושה רעש גדול. זה נכון בכל הקשר שהוא, גם כאן.

שואל השאלה:
סופרותם
הלכה עם כובע במקום שיער? ניראלי התכוונת מטפחת או פאה חחח
אז גם בעבודה היו איתך, גם בדירה וגם בבניין? נשמע שהיה לך הרבה חברות והקולגות דתיות בסוף
למה לא יכולת לשאול שאלות?

הרושם שקיבלתי הוא שכולם שונאים אותם בערך

לא, לא מטפחת ולא פחרה. גילחה את השיער וחבשה כובע.
לא בדירה, בעבודה. "ממש אצלי בקומה" התכוונתי בעבודה, סליחה שזה לא היה ברור.
לגבי השאלות - זה לא שלא יכולתי לשאול. מה שהתכוונתי זה ששאלתי, אבל בשביל לקבל תשובה ולא בשביל להתווכח.

***סליחה, כתבתי "פחרה" במקום "פיאה".

שואל השאלה:
חחח יכלת פשוט לערוך

אני חושבת שהיא היתה חב"דניקית. הלכה עם כובע במקום שיער.
זה מצחיק, בשלב מסוים היו לי שלוש שותפות דתיות בחדר: אחת דתיה "נורמלית", קצת לייט, אחת דוסית, ועוד אחת דתיה "רגילה" (בת שירות). היו לנו הרבה שיחות, אבל אף פעם לא על דת. כלומר, אני יכולתי להעלות סוגיה מסוימת כשאלה, מתוך סקרנות, אבל לא מעבר לכך.
עד כמה הדוסית היתה דוסית? נגיד ככה: הלייט אמרה לי פעם שהיא חושבת, שהדוסית ביקשה במפורש לא להיות בחדר עם גברים.

אה, והיו עוד כמה חרדיות ממש אצלי בקומה. יצא לי מדי פעם להחליף איתן כמה מילים, לא מעבר לכך. כמובן שהן תמיד היו חביבות מאוד.

אז לא, לא כולנו שונאים את כל הדוסים. :) בפרט אם הן היו איתי בעבודה, ואז איני יכולה להתלונן שאינן עובדות. :)

הדוסית השותפה שלי? כן, מאוד. הסתדרנו נהדר ולא דיברנו בכלל על דת.
פעם אחת, כשסיפרתי לה שאני בהריון, היא שאלה אותי בעדינות אם לא הגיע הזמן להתחתן. לפרוטוקול, זה היה ההריון השני שלי. אמרתי לה שהיא מוזמנת לשכנע אותי, אני תמיד מוכנה להקשיב. היא אמרה לי שהיא תחזור אליי עם טיעונים אך לא מצאה כאלה.
וכן, היינו בקשר ממש טוב. היא אמנם מבוגרת ממני בעשרים שנים אבל הסתדרנו טוב. והיא חמודה ממש.

ממש כך!

שואל השאלה:
נו והם היו נחמדים?

משום מה, עכשיו זה לא נותן לי לערוך. לכי תביני.

שואל השאלה:
מוזר חחח
סטיפס הזה מלא בדברים לא ברורים