אני שבורה נפשית

אני מרגישה שהעולם שלי מתרסק. המוח שלי נמס ונוזל והעיניים שלי מסתובבות ואני לא מצליחה לנשום. אני לא מצליחה להתאזן. אני לא יודעת איך לטפל בעצמי.
הכל מרגיש לי דפוק ולא ריאליסטי.
אני לא מצליחה להבין מה באמת קורה ומה סתם מחשבות שמנסות להכאיב לי, ואני מרגישה שאני מאבדת את זה.
אני רוצה לטפל בעצמי. אני רוצה להרגיש יותר טוב.
אני בטיפול, וזה עוזר. אבל לא מספיק, לעזאזל.

אני מרגישה כל כך לבד.

אני איכשהו מרגישה לבד אבל אני גם לא רוצה לראות אנשים בו זמנית.

כל כך כואב לי. אני עייפה.
אני בתקופה רעה, נפשית, ואני כל כך לבד.
הכל ריק, ואף אחד לא נמצא שם.
אני צריכה את החלל הריק הזה, אבל אני גם צריכה מישהו שיחזיק אותי.
יש לי את האנשים שלי, אבל הם לא שם בשבילי. לא באמת.
את המעט שכן ניסו לעזור לי הרחקתי, כי זה שרף.

אני מתרסקת. אני לא יודעת מה לעשות.

אני כבר בטיפול פסיכולוגי.
אני שומעת מוסיקה ורואה סדרות וסרטים קוראת ספרים, אבל הבדידות הזו חודרת לכל סוג של הסחת דעת שאני מנסה ליצור.

אין לי כוח לעצמי, או למחשבות שלי.
אין לי כוח להחליט, או לטפל בעצמי.
פשוט תגידו לי מה לעשות.