6 תשובות
למה את מרגישה ככה אהובה?
שואל השאלה:
כמה שאני מנסה להתחבר לחברים שלי ולתת לאהבה אני מרגישה הם תוקעים סכין בגב
כמה שאני מנסה להתחבר לחברים שלי ולתת לאהבה אני מרגישה הם תוקעים סכין בגב
גם לי היית תקופה כזאת...אם אתה רוצה לדבר יותר לעומק אני פנויה תמיד בפרטי:)
שואל השאלה:
איך אתה יודע שיקרה משהו טוב בקרוב??
איך אתה יודע שיקרה משהו טוב בקרוב??
את יכולה לדבר איתי תמיד❤
היי יקרה, תודה ששיתפת. שומעת עד כמה את מרגישה בודדה.
זה אולי גורם לך להרגיש ייאוש רב, כאילו בכל העולם לא קיים שום אדם שמצליח להבין כמה זה כואב להרגיש לא שייכת, כמה מאיים זה יכול להרגיש...
ממה שכתבת נראה כי אפילו האנשים שאת מחשיבה כחברים, אינם מאפשרים לך להרגיש בטוחה, שיש לך מקום יציב ומחבק... זה בוודאי גורם לך להרגיש נבגדת, ושכל מה שחשבת שאת יודעת ומכירה התגלה כשקר, כלא אמיתי... יכולה לתאר לעצמי כמה מטלטל זה להרגיש נבגדת ע"י מי שהאמנת בהם...
נשמע שאת ממש זקוקה לחום אנושי, לתחושה שאת יקרה למישהו, שיש לך ערך....
וכשהסערה בתוכך מתחוללת והכאב מאיים לפרוץ ולהרוס הכל, נדמה שהדרך שנראת לך בטוחה, זו שתאפשר לך מעט שקט נפשי, מעט מנוחה מכל התשישות שבטח עוטפת את כולך היא פשוט להירדם ולישון שנת נצח, ככה אולי לא תצטרכי להרגיש את המחנק שאת אולי מרגישה, את הרעש האיום של הבדידות...
יקרה, נשמע שאזלו כוחותייך, ואולי עולה הרצון להרים ידיים... אך מבקשת להראות לך אולי קרן אור קטנטנה, אולי כזו שמסרבת לאפשר לך לוותר על עצמך, ומבקשת שתמשיכי להילחם על עצמך. העובדה שכתבת כאן כשהכל מסביבך מרגיש כמזויף ואפילו חסר סיכוי, זה כל כך לא מובן מאליו ובוודאי דרש ממך כל כך הרבה כוחות נפש שהיית צריכה לגייס לכך...
יקרה, אולי תוכלי להיעזר בכוחות הללו כדי לנסות ולמצוא עזרה, קול שיאפשר לך לצעוק שנמאס לך. האם יש מישהו קרוב אליך שאת מרגישה בטוחה לפנות אליו, לשתף במה שעובר עליך? מורה בבית הספר, יועצת, אחד מההורים או כל אדם אחד שעולה בדעתך שיוכל לשמוע את קולך ולעזור לך להשמיע אותו...
אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך אם תרצי כמובן אפילו עכשיו לשיחה עם אחד מהמתנדבים שלנו לשיחה של אחד על אחד, לשתף לפרוק ואפילו לחשוב יחד אם יש דרך לסייע לך ולגרום לך להרגיש קצת יותר מחוזקת...
אנחנו כאן בשבילך יקרה, מצרפת לך לינק לצ'אט.
בואי אלינו, נחכה לך... עד אז שולחת לך חיבוק וירטואלי וכוחות מחודשים...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
זה אולי גורם לך להרגיש ייאוש רב, כאילו בכל העולם לא קיים שום אדם שמצליח להבין כמה זה כואב להרגיש לא שייכת, כמה מאיים זה יכול להרגיש...
ממה שכתבת נראה כי אפילו האנשים שאת מחשיבה כחברים, אינם מאפשרים לך להרגיש בטוחה, שיש לך מקום יציב ומחבק... זה בוודאי גורם לך להרגיש נבגדת, ושכל מה שחשבת שאת יודעת ומכירה התגלה כשקר, כלא אמיתי... יכולה לתאר לעצמי כמה מטלטל זה להרגיש נבגדת ע"י מי שהאמנת בהם...
נשמע שאת ממש זקוקה לחום אנושי, לתחושה שאת יקרה למישהו, שיש לך ערך....
וכשהסערה בתוכך מתחוללת והכאב מאיים לפרוץ ולהרוס הכל, נדמה שהדרך שנראת לך בטוחה, זו שתאפשר לך מעט שקט נפשי, מעט מנוחה מכל התשישות שבטח עוטפת את כולך היא פשוט להירדם ולישון שנת נצח, ככה אולי לא תצטרכי להרגיש את המחנק שאת אולי מרגישה, את הרעש האיום של הבדידות...
יקרה, נשמע שאזלו כוחותייך, ואולי עולה הרצון להרים ידיים... אך מבקשת להראות לך אולי קרן אור קטנטנה, אולי כזו שמסרבת לאפשר לך לוותר על עצמך, ומבקשת שתמשיכי להילחם על עצמך. העובדה שכתבת כאן כשהכל מסביבך מרגיש כמזויף ואפילו חסר סיכוי, זה כל כך לא מובן מאליו ובוודאי דרש ממך כל כך הרבה כוחות נפש שהיית צריכה לגייס לכך...
יקרה, אולי תוכלי להיעזר בכוחות הללו כדי לנסות ולמצוא עזרה, קול שיאפשר לך לצעוק שנמאס לך. האם יש מישהו קרוב אליך שאת מרגישה בטוחה לפנות אליו, לשתף במה שעובר עליך? מורה בבית הספר, יועצת, אחד מההורים או כל אדם אחד שעולה בדעתך שיוכל לשמוע את קולך ולעזור לך להשמיע אותו...
אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך אם תרצי כמובן אפילו עכשיו לשיחה עם אחד מהמתנדבים שלנו לשיחה של אחד על אחד, לשתף לפרוק ואפילו לחשוב יחד אם יש דרך לסייע לך ולגרום לך להרגיש קצת יותר מחוזקת...
אנחנו כאן בשבילך יקרה, מצרפת לך לינק לצ'אט.
בואי אלינו, נחכה לך... עד אז שולחת לך חיבוק וירטואלי וכוחות מחודשים...
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: