מה הזיכרון האיום ביותר שלך?

משהו עם דוד שלי.. אוי לי
יש המון באמת שקשה להגיד כאן

פחח מעדיף לא להגיד

עברתי ניתוח בעין בלי הרדמה בכלל, לא כללית לא מקומית, אולי גם היום שההורים שלי אמרו שהם מתגרשים או היום שנפרדתי מסבא וסבתא שלי ועברתי למדינה אחרת,
החיים שלי מלאים בהפתעות במובן המבאס

הלכתי לבד ברחוב שהייתי בת עשר והיה חושך והייתה אווירה כזאת של פחד ואז מישהו בא מאחורי ובטעות התנגש בי וקפץ לי הלב וצרחתי "פדופיללל"

אלימות (נפשית ופיזית) מצד אחותי החורגת, וכל מה שבא אחרי. בין אם זה לא להרגיש נוח ללכת לבית של אבא שלי או לבכות עד 2 בלילה ולהתחנן שמישהו יוציא אותי משם.

כל החיים שלי כל יום קורה משהו אחר

אם מדובר על זיכרון עצוב אז כשאמא שלי נפטרה ואת כל התהליך בבית החולים.
אם מדובר על מפחיד זה היה כשהייתה לנו שריפה בבית במטבח

וגם כשהייתה לנו שריפה במזגן בכיתה א

אלימות נפשית פיזית וכו' ...כלפיי. אמא שלי היא הסיבה לכל זה. היא זאת שעשתה ועדיין עושה את זה. ואל תדאגו הכול בטיפול