אני שבורה נפשית

שלום אנונימית,

נשמע שאת מרגישה מנותקת מעצמך, כאילו האדמה שתחת רגלייך אינה יציבה עוד ואיבדת את הפוקוס והשליטה על חייך ומצב רוחך. משערת כי את כה מוצפת במחשבות ורגשות עד שאינך מצליחה לראות מבעד למסך העשן שהן יוצרות בראשך.

רואה במילותייך את הרצון למצוא פתרון, להצליח לראות את הדרך שתוציא אותך מהמצב הזה ותעזור לך להרגיש שלווה ושמחה שוב.. יחד עם זאת, ראיתי שכתבת שאת כבר עוזרת לעצמך במידה מסויימת והולכת לטיפול אך שהכאב הוא כה עז, שאת צריכה יותר..

מדברייך נראה כי את מתמודדת עם מועקה כה גדולה עד שהיא מרגישה כמו אבן המונחת על חזך ומכבידה על נשימתך. חשוב לי שלא תישארי עם כל זה לבדך.. אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) וחשבתי להציע לך להגיע אלינו לצ'אט אנונימי. תוכלי לשוחח עם אחד המתנדבים או רק לפרוק את שעל ליבך. אנחנו נהיה שם כדי להיות לך לאוזן קשבת ואולי נוכל לחשוב ביחד כיצד תוכלי לעזור לעצמך להרגיש טוב יותר..

נחכה לך,
מתנדבת סה"ר.

לגמרי מה שאמרו מעליי

לכולם יש תרופות פחות טובות בחיים, תאמיני לי שזה עובר ובקרוב תגיע העלייה, את צריכה להיות סבלנית ולטפל בעצמך
ממליצה לך מעבר לטיפול גם לעשות דברים שירימו אותך כמו ספורט, טיולים בטבע, מדיטציה, למצוא תחביבים, לאט לאט החיים שלך יחזרו למסלולם