8 תשובות
אני, זה היה בכיתה א'-ב'. צחקו עלי כי אני טום בוי, הבנות לא דיברו איתי ודי התרחקו ממני והבנים קראו לי "אבו גבר". חברה שלי אפילו סיפרה לי שפעם הבנות ישבו בהפסקה והסתכלו מהחלון שאני משחקת עם הבנים כדורגל וצחקו עלי ביחד על כמה אני לא "נשית".
שואל השאלה:
ואיך היום?
ואיך היום?
תראי סליחה על השאלה ילדים-חרם
אני בכיתה ו ואז עליתי לחטיבה והכרתי אנשים חדשים
היום אני כבר בת 15 וחצי, לא אכפת לי מה אנשים חושבים על איך שאני נראת וגם לא אכפת לי שיגדירו אותי בתור "נשית" או "גברית" כי ההגדרות האלה לא קיימות בעיני, ואני אוהבת את עצמי כמו שאני:)
כן בכיתה ו
ניסיתי לעבור בית ספר לא הלך
ועכשיו ברוך ה מסיימת יב
הכל טוב איתי עברתי את זה
ניסיתי לעבור בית ספר לא הלך
ועכשיו ברוך ה מסיימת יב
הכל טוב איתי עברתי את זה
אני עכשיו תחת חרם של חברה גדולה שעובדת עם קופת החולים שלי. פניתי לארגון "כולן" ו"נשים לגופן" ולא הצליחו לעזור
ועוד חרם אינטרנטי, לא קשור לזה (כולנו כבר עברנו את 18, זה לא שיש שם ילדים קטנים)
באותו הנושא: