21 תשובות
הייתי מחליפה את הטמטום בחוכמה
מבטלת חוק חינוך חובה ימוצאת פתרונות לאנשים שהמסגרת לא מתאימה להם והם כן אינטיליגנטים.
את החשיבה שלהם שהיא יותר מידי ישנה,
כמובן את השיטת לימוד,
שהמורים יתייחסו לתלמידים אותו הדבר ולא באופן שונה
הייתי רוצה שכיתות יהיו עד 25 ילדים
ולא כל יצור שלמד הוראה יוכל להיות מורה כי יש מורים שהם באמת לא טובים וקשה להסתדר עם זה בכל זאת אני זו שצריכה לעבור בגרות
הייתי רוצה שיהיה אפשרות להוציא כל ילד שמפריע לכיתה ללמוד ושהמורה לא יקטע את השיעור 10 פעמים בגלל אותו ילד ואז אני אישית יוצאת מריכוז וכבר לא מבינה את ההסבר
אנונימית
שואל השאלה:
^^^^
הכל?
100% מהמערכת?
אין שום דבר חיובי/מועיל שיצא למישהו במערכת החינוך אי פעם?

^
זה באמת נשמע טוב שכיתות יהיו עד 25 תלמידים ושלמשרד החינוך תהיה פריבילגיה לבחור מורים לפי תנאים מחמירים. אבל זה לא נראה לי ישים, מורים כיום מקבלים בשנה 2 גרוש ו7 יריקות בפרצוף מהורים שהציון של הילדים שלהם לא בא להם טוב ומשרד החינוך לא עושה עם זה כלום. את מי תסנני? כבר עכשיו יש מחסור במורים. לכיתות עד 25 תלמידים צריך עוד כסף ועוד מורים, כרגע אין אף אחד מהם.
בגרויות מבחנים בקיצר הכל
הייתי עושה כיתות יותר פרטניות ומבטלת את החינוך חובה.
הייתי מקצרת את יום הלימודים עד השעה שתיים גג (כי אלרי זה כבר אין כוח יותר)
הייתי מבטלת את ימי שישי
שואל השאלה:
^^
מה לגבי אנשים שמבחנים עוזרים להם כי הם משקפים את כמה שהילדים מצליחים במקצוע? אנשים שבאמת צריכים מבחנים והערכות כדי להבין איפה בדיוק הם עומדים ומה הם צריכים לשפר?
בגלל שלמשרד החינוך לא אכפת אז הוא לא יסנן מורים כי לאף אחד לא מספיק אכפת שם כסף יש בוודאות פשוט אנחנו לא מאוד מעניינים אותם
אנונימית
שואל השאלה:
^
זה לא עניין של מעניינים, זה עניין של כסף. שר החינוך לא מתעסק ביותר מדי דברים חוץ ממערכת החינוך, הוא לא בא להזיק לתלמידים בכוונה כי הוא רשע והוא רוצה שכולם יסבלו.
^מסכימה ומחזקת שגם לא יסננו מורים בגלל החוסר
כיתות בלי הרבה ילדים למשל עד 25 בערך?
הייתי נותנת חלק מהמקצועות בחירה ולא חובה כי יש דברים שלטעמי באמת שאפשר להוריד מאיתנו וזה יוריד מהעומס בעיקר שיש ב יא
למשל ספרות תנך אני חושבת שאלו מקצועות חשובים אבל הייתי מעדיפה שהבגרות שלהם תהייה בחירה זה ממש יכול להוריד מהעומס
זה חוסר אכפתיות מצטערת לומר אם למדינה מספיק אכפת מדברים אחרים כמו לארגן שיירה של רכבים לגנץ אני חושבת שאמור להיות להם מספיק אכפת מילדי מדינת ישראל
אנונימית
שואל השאלה:
^
זה פשוט לא קשור.
יש תקציבים שונים לדברים שונים, ואם אנחנו לא רוצים שגנץ ירצח עוד לפני שהוא ראש ממשלה אז הוא צריך שיירה.
וקוראים לזה פוליטיקה, הם עשו הסכם כדי לא ללכת לבחירות רביעיות שיקחו יותר כסף ואז בכלל יהיו 50 ילדים בכיתה.
זה לא היה הסכם גנץ דרש ואם יש מיליונים לזרוק על המון שרים זה עצוב שאין מספיק תקציב בישביל להפוך את חווית הלמידה שלנו מסגרת שאנחנו נמצאים בה 12 שנה
אנונימית
שואל השאלה:
^^
רגע, אז אם לא משנים כלום במערכת החינוך אז זה לא טוב ואנחנו מיושנים, ואם כן מנסים לשנות אז זה לא טוב כי תלמידים הם לא שפני נסיונות?
לא הבנתי.

^
גנץ דרש במסגרת ההסכם, ובצדק כי הוא שואף לא להירצח לפני כהונתו כראש ממשלה. דרישה די הגיונית אם שואלים אותי.
דרך הלימוד.
טןב לנסות משהו שיעזור לתלמידים. לא טוב לנסות עלינו דברים שעלולים לסכן אותנו.
אם זה היה לדוגמא ניסיון ללמד אותנו חצי יום בכיתה וחצי יום בזום.. זה היה ניסוי באמת יעיל וטוב. אם זה ניסוי שעלול לסכן אותנו ואת הבריאות שלנו.. זה מיותר.
שואל השאלה:
^
זה משהו אחר לדעתי, חשבתי שהכוונה הייתה לכל הרפורמות (שלא קשורות לקורונה).
לבנות את תכנית הלימודים ככה שתהיה מבוססת על שיעורים פרונטליים שבהם המורה מסביר, ושעות "חופשיות" לעבודה על כל המקצועות השונים שבהן ניתן לקבוע עם מורים שיעורים פרטניים בקבוצות קטנות של ילדים שצריכים עזרה. ככה כל אחד יכול לשים דגש על מה שחשוב לו יותר, פחות נשתעמם בשיעורים ארוכים וחסרי פואנטה ולא נפספס שום חומר או משהו כזה.
כתבתי על זה משהו ארוך, אני אפרסם את זה גם כאן:

אני חושבת שהבעיה מתחילה בכסף, בתקציבים שמושקעים בבתי הספר, בהכשרת מורים ובמשכורות למורים. לא חסרים מורים מדהימים, שלא הולכים ללמד כי הם לא יוכלו לסגור את חודש אם יהיו מורים. וכן, אני חושבת ואפילו בטוחה, ואני מדברת מתוך ניסיון, שלמורים יש השפעה הרבה יותר גדולה על שיטת הלימוד ועל העניין, מאשר לשר החינוך.

בנוסף, וגם זה נוגע לענייני תקציב, הוא המספר הגדול מידי של תלמידים בכיתה, למורים ממש קשה להשתלט ככה על הכיתות ויותר קשה ללמד טוב ובאמת להגיע לכל אחד.

עוד משהו זה ימי לימוד ארוכים מידי. במידה והולכים נגיד על כיתות קטנות יותר, אז בכלל. ימי לימוד ארוכים הם לא אפקטיביים, כי יש גבול לכמה המוח שלנו מסוגל לקלוט חומר. חלק מתהליך המידה הוא העיכול של החומר והיישום שלו, וזה לא אפשרי שבכל יום לומדים 9 מקצועות שונים אחד אחרי השני. ואני אתן דוגמא, לפנ כל הקורונה למדתי 8-9 שעות ביום, כל יום. השיעורים היחידים שבאמת הצלחתי להתרכז בהם היו השעות האמצעיות, מ-10 עד 12 בערך, אחר כך סתם הייתי עייפה ורק חיכיתי שהיום ייגמר, לא ממש הצלחתי להקשיב בשיעורים האחרים, והייתי מגיעה הביתה גמורה. עכשיו יש לנו מערכת חדשה, אנחנו לומדים בערך 4 שעות כל יום... היום בשיעור מתמטיקה פתאום היה הרבה יותר ברור, הצלחתי להקשיב למורה 3 שעות רצופות ולהפנים את החומר מבלי להירדם על השולחן, כמו שקורה כשיש לי עוד 6 שיעורים לפני מתמטיקה.

דבר נוסף שאפשר לשנות, שזה דווקא יקל בענייני תקציב, ומתחבר גם לסעיף הקודם, זה הורדה משמעותית של כמויות החומר בכל מקצוע. בהרבה מקצועות השיעורים מרגישים כמו מרדף שמטרתו לסיים כמה שיותר חומר בפחות זמן, במקום באמת ללמוד אותו לעומק ולהבין אותו. אחר כך גם צריך לזכור את כל החומר הזה בעל פה לבגרות, ומתפספסת מעט מהות הלמידה.

דבר נוסף שצריך להשתנות לדעתי, והוא דווקא כן קשור להתנהלות המערכת, היא לנסות לקדם כל אחד בתחומי החוזק שלו ולא בתחומים החלשים שלו. כרגע מערכת החינוך הולכת בכיוון של יישור קו- שבסופו של דבר כולם יהיו ממוצעים בהכל. לדוגמא, יש תלמיד שחלש במתמטיקה וחזק מאוד בספרות. אז בית הספר ייתן לו שיעורי תגבור במתמטיקה כדי שיישר קו עם הרמה הדרושה, אבל לא תחשוב אפילו לרגע לעזור לו לחזק את הצד שהוא יותר טוב בו, הצד הספרותי. כי התלמיד הזה כנראה שמתמטיקאי הוא לא יהיה, אבל יכול להיות סופר מדהים.

ואם אנחנו מדברים על איך מורים יכולים לשפר את שיטת הלימוד, אז יש הרבה שיטות לימוד שונות ומגוונות, שיכולות להפוך גם את המקצוע הכי משעמם שלכאורה נראה גרוע וחסר ערך, לשיעור מדהים לחיים. לא כל שיטות הלימוד מתאימות לכל מקצוע ולכל מורה, אבל מה שבטוח, הן דורשות חשיבה מחוץ לקופסא ואומץ של המורים, וכמובן שיתוף פעולה של התלמידים. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה לנו לפעמים- אחד המורים שיותר הערכתי, שבכל שיעור שלו היו דיונים סוחפים ומעניינים, אמר לנו, שבכל פעם שהוא נכנס לכיתה ומתחיל דיון- הוא קצת מפחד. מפחד שהדיון יצא משליטה שיגי לפסים אישיים, לקללות, העלבות, צעקות. וזה מה שמונע מרוב המורים באמת לעשות את זה.

אוקי קצת חפרתי כאן אבל באמת השקעתי מחשבה בתשובה, ולסיכום, הבעיות המרכזיות במערכת החינוך הם שעות לימוד ארוכות, יותר מידי חומר להספיק, ניסיון לגרום לכולם להיות ממוצעים בהכל, וכסף, כסף ועוד כסף.