מה אתם עושים כשאתם נכשלים במשהו?

אוףף באסה.
נכשלתי שוב. כן כן אני, וזה לא באמת כל כך רציני
הרבה מבאס, לא הייתי מספיק ערני
קיבלתי תוך שלוש דקות בלם אימתני

מהר מאוד הצלחתי להבין שלשאר אין שום טעם
אז בשאר הטסט נהגתי כמו אדיוט מושלם
נגע לי פעם פעמיים בהגה והסיט
הרגשתי כמו נהג ללא מטרה ותכלית.

אחר כך כמעט התנגשו בי מאחור, הטסטר הנחמד רק רצה לגמור
אני התפללתי שהוא לפתע ינחור שאוכל להעלם לאיזה חור שחור.
הטסטר דיבר אליי כמו לילד עם פיגור אמרתי לו ''חאלס, הבנתי'' השארתי אותו עם פה פעור.

הכי חבל לי על הטסטר, זה לא הגיע לו היחס
הוא התנהג נהדר, כמעט ולא כעס.
כמעט הרגתי אותנו פעם או פעמיים, היינו מרחק נגיעה מלהגיע לשמיים.

ועכשיו אני ניגש לכל מי שישאל לספר
''כן נכשלתי שוב'' ואל תגיב בכלל, מפגר.
כי אתה עברת טסט ראשון בתחילת השביעית,
ואני בסוף שמינית, מרגיש טיפש, מאותגר שכלית.

וזה לא שאני לא יודע לנהוג, באמת
פשוט הלחץ גומר אותי, אני מרגיש מת.
פעולות פשוטות של זכות קדימה וציות לתמרור
אני לא מצליח, שוכח לגמרי מה מותר ומה אסור.

ובסוף הטסט הבטת בי בייאוש ואמרת לי תודה
אני הסתכלתי בבלם ולחשתי בקול מבויש סליחה רדודה.
אני לא יודע אם שמעת או אם שמת בכלל לב אבל טריקת הדלת בסוף היתה חתיכת חץ כואב.

ואז הגיע המורה ואמר ''מה יהיה איתך יאללה''
אמרתי שאני שואל את עצמי את אותה השאלה האומללה.

אז אם אתם מכירים מישהו שנכשל כמה וכמה פעמים אל תגידו להם הלוך וחזור-
פעם הבאה תנמנם לפני, זה בדוק יעזור.
או שבפעם הבאה תהיה יותר בטוח
או ש''זה היה בגלל הטסטר'' או רק בגלל תפוח או הרוח רק תנוח תפסיק עם הפרצוף המלוח תזקוף תגו השחוח ותקנה כבר עץ אשוח.

ואם אתם שואלים מה עדיף שתעשו- עדיף שתשתקו, תעודדו, תחבקו, תתחברו, תתמכו, תתבאסו, תתעצבו.
ואל תרגזו, תכעסו ותתנשאו.

תודה. נכשלתי
more then two.