3 תשובות
ברור. מה קרה?
באהבה אני כאן
היי אנונימית,

אני שומעת את הייאוש זועק מהפוסט שלך... אומנם כתבת פוסט קצר, אך נדמה שמאחוריו עומד עולם ומלואו. נשמע שאת מותשת וחסרת אונים לאור הטלטלה הנפשית שאת כנראה עוברת. נראה שאת מרגישה על קצה הצוק, כאשר מלפנייך נמצא לו התהום במרחק של צעד או שניים ומאחורייך נמצאים החיים עצמם. נשמע שאת מתלבטת לאיזה כיוון ללכת קדימה או אחורה ושאת מרגישה אבודה בנוגע להתלבטות זו...

מהתיוגים שלך אני מבינה שאת פוצעת את עצמך... נשמע שאת ממירה את הכאב הנפשי לכזה פיזי, כזה שאולי קל לך יותר להתמודד איתו. זה בטח גורם לך לתחושת הקלה נפשית לזמן מה... מהבקשה שלך לעזרה עולה שאת אולי מרגישה לא בנוח עם דרכי ההתמודדות שלך ושייתכן והמחשבה על הקפיצה לתהום מפחידה ומלחיצה אותך. אני רוצה להיענות בחיוב לשאלה שלך ולהזמין אותך להגיע אלינו לאתר לסה"ר סיוע והקשבה ברשת. באתר יש צ'אט פרטי ואנונימי בו תוכלי לפרוק את שעל ליבך, לקבל אוזן קשבת ומכילה ולהתייעץ בנוגע לדרכים אחרות להפסקת הסבל שכנראה את חווה. מוזמנת להגיע עוד היום...

מחכים לך...

שלך,

מתנדבת בסה"ר.