7 תשובות
תביני שאין עם מי לדבר וככה היא, אל תראי לה שאת מתרגשת מכל צעקה שלה.
תכלס אין כלכך מה לעשות חוץ מלעמוד על שלך ולנסות להשריש בה הגיון.
תכלס אין כלכך מה לעשות חוץ מלעמוד על שלך ולנסות להשריש בה הגיון.
זה לא יהיה ככה לנצח יום אחד זה יגמר והם יצאו מהחיים שלך
שואל השאלה:
בת 20 ^..
אני לא מראה לה שאני מתרגשת מזה היא בכלל לא יודעת שאני בוכה כל רגע שהיא צועקת עלי וכמה דמעות הוצאתי בגללה
בת 20 ^..
אני לא מראה לה שאני מתרגשת מזה היא בכלל לא יודעת שאני בוכה כל רגע שהיא צועקת עלי וכמה דמעות הוצאתי בגללה
אנונימית
חשבת אוליי על להשכיר דירת שותפים ולהתחיל מחדש את החיים שלך? אוליי זה גם מה שיעורר את אמא שלך שהיא מתנהגת לא כשורה
שואל השאלה:
לא אני לא מספיק עצמאית בשביל הדברים האלה ואינלי מצב לעזוב תבית עד שאתחתן..
לא אני לא מספיק עצמאית בשביל הדברים האלה ואינלי מצב לעזוב תבית עד שאתחתן..
אנונימית
יקרה שלום
שומעת את זעקתך הכה חזקה שמישהו ישמע אותך, יאפשר לך לשחרר את המועקה שחונקת את גרונך...
את מתארת יחסים מאוד מורכבים בינך לבין אימך, נדמה שבעולמך כפי שאת חווה אותו- אימך אינה קיימת עבורך, וכדי להרגיש את נוכחותה כפי שמרגישות לדבריך אחיותייך, עליך לעמוד בסטנדרטים מאוד ברורים שהיא כנראה הציבה, כאלו שאחותך עומדת בהם מעצם היותה נשואה...
יכולה רק לתאר לעצמי כמה מטלטלת התחושה, שאת חייה בבית בו כדי להיות ראויה ליחס, לחום ואהבה שאימא אמורה להעניק לילדיה ללא כל תנאי, את צריכה לייצר מציאות שאת לעת עתה לא מרגישה מוכנה אליה, אולי אפילו בעינייך אין זה נורמלי בכלל לייצר מציאות רק כדי לרצות את אימך...
אם אני מבינה נכון את מה שכתבת, את מקבלת יחס מאוד משפיל מאימך, לא מתאים.
יחס שכנראה גורם לך לייאוש רב, לתחושת חוסר שייכות לבית בו את חשה שאין לך מקום בו, לא פיזית וגם לא רגשית... כמה זה כואב.
יקרה, למרות כל הלחץ מסביבך שוודאי גורם לך לחוסר אונים רב, נדמה שיש לך שביב תקווה קטנטן שאולי קצת קשה לראות, אבל הוא שם- אבא שלך שגם שאת חווה מאימך יחס של חוסר הערכה אביך נמצא שם עבורך, שומע ואף רואה אותך, דבר חשוב כל כך, גם אם לא הכי רצוי מבחינתך...
האם יקירה דיברת על ההתמודדות הקשה מול אימך עם אבא שלך? אולי לשתף אותו במה היחסים איתה גורמים לך להרגיש, הוא יוכל לנסות ולגשר בינכן, לעזור... לשתף מישהו קרוב יכול גם מאוד להקל על תחושת העומס הרב שאת בטח סוחבת על כתפייך...
לכן, אני רוצה להכיר לך את עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת.
יש לנו צ'אט אנונימי וייחודי בו ניתן לדבר עם מתנדב\ת שלנו לשתף במה שהכי כואב, מציק ומערער ולקבל הקשבה מלאה ולא שיפוטית...
הצ'אט שלנו פועל בימים
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
מזמינה אותך עוד הערב אם תרצי, לדבר עם אחד מהמתנדבים שלנו ואולי אפילו לחשוב יחד איתו או איתה על מה עוד ניתן לעשות עבורך כדי להקל, ולגרום לך להרגיש פחות בודדה ונטושה ע"י אימך.
בואי יקרה, אל תשארי עם המצוקה הזאת לבד...
מחכים לך.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
שומעת את זעקתך הכה חזקה שמישהו ישמע אותך, יאפשר לך לשחרר את המועקה שחונקת את גרונך...
את מתארת יחסים מאוד מורכבים בינך לבין אימך, נדמה שבעולמך כפי שאת חווה אותו- אימך אינה קיימת עבורך, וכדי להרגיש את נוכחותה כפי שמרגישות לדבריך אחיותייך, עליך לעמוד בסטנדרטים מאוד ברורים שהיא כנראה הציבה, כאלו שאחותך עומדת בהם מעצם היותה נשואה...
יכולה רק לתאר לעצמי כמה מטלטלת התחושה, שאת חייה בבית בו כדי להיות ראויה ליחס, לחום ואהבה שאימא אמורה להעניק לילדיה ללא כל תנאי, את צריכה לייצר מציאות שאת לעת עתה לא מרגישה מוכנה אליה, אולי אפילו בעינייך אין זה נורמלי בכלל לייצר מציאות רק כדי לרצות את אימך...
אם אני מבינה נכון את מה שכתבת, את מקבלת יחס מאוד משפיל מאימך, לא מתאים.
יחס שכנראה גורם לך לייאוש רב, לתחושת חוסר שייכות לבית בו את חשה שאין לך מקום בו, לא פיזית וגם לא רגשית... כמה זה כואב.
יקרה, למרות כל הלחץ מסביבך שוודאי גורם לך לחוסר אונים רב, נדמה שיש לך שביב תקווה קטנטן שאולי קצת קשה לראות, אבל הוא שם- אבא שלך שגם שאת חווה מאימך יחס של חוסר הערכה אביך נמצא שם עבורך, שומע ואף רואה אותך, דבר חשוב כל כך, גם אם לא הכי רצוי מבחינתך...
האם יקירה דיברת על ההתמודדות הקשה מול אימך עם אבא שלך? אולי לשתף אותו במה היחסים איתה גורמים לך להרגיש, הוא יוכל לנסות ולגשר בינכן, לעזור... לשתף מישהו קרוב יכול גם מאוד להקל על תחושת העומס הרב שאת בטח סוחבת על כתפייך...
לכן, אני רוצה להכיר לך את עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת בה אני מתנדבת.
יש לנו צ'אט אנונימי וייחודי בו ניתן לדבר עם מתנדב\ת שלנו לשתף במה שהכי כואב, מציק ומערער ולקבל הקשבה מלאה ולא שיפוטית...
הצ'אט שלנו פועל בימים
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
מזמינה אותך עוד הערב אם תרצי, לדבר עם אחד מהמתנדבים שלנו ואולי אפילו לחשוב יחד איתו או איתה על מה עוד ניתן לעשות עבורך כדי להקל, ולגרום לך להרגיש פחות בודדה ונטושה ע"י אימך.
בואי יקרה, אל תשארי עם המצוקה הזאת לבד...
מחכים לך.
שלך,
מתנדבת מסה"ר.
שואל השאלה:
וואו תודה רבה ! וממש דייקת בהרגשות שלי.. תותחית^^
וואו תודה רבה ! וממש דייקת בהרגשות שלי.. תותחית^^
אנונימית