למה כל כך קשה להיות מתבגרת ב2020?

הכל רחוק מלהיות טוב או ראלי, שופטים על כל דבר מינימלי.
למה אי אפשר לחיות בלי הערות מהצד בלי שאחרת יגידו כיצד.
ואז כולם מתפלאים שכל כך הרבה נערות יש הפרעות אכילה, התאבדויות וצרות ולי יש רק שאלה- למה צריך לקבל על כל דבר ביקורת? ועדיין נשים צריכות לקבל שליש משכורת? ואני לא רוצה לחיות לפיכך והכל שגוי כל כך. להיות נשית בדרך שלי מבלי לחטוף הערות לפי מה שהם חושבים שנורמלי, כולנו שואפים למן מודל בלתי אפשרי ולכולנו זה פשוט אכזרי. אני שואלת את עצמי מתי זה ישתנה? מה הטעם שתהיה לי בת, אם זה יקרה גם לה עוד מעט.
נשית בדרך שלי