הרגע הזה שאתה מבין שאין לך באמת חברים ולאף אחד לא אכפת ממך. כבר אין לך על מי לסמוך ואתה מרגיש כמו מטומטם.

מבינים שבאמת עדיף להיות לבד ולסמוך רק על עצמך

מזדהה ממש ,נראה לי שפשוט מבינים שזו תקופה כזו וכל תקופה מסתיימת בסופו של דבר ,בעתיד תכירי עוד מלא אנשים ויווצרו כל מיני חברויות חדשות ,חלק אמיתיות וחזקות וחלק פחות .וזה בסדר :)

דבר ראשון לא להחשיב את עצמך כמטומטמת אלה הפוך. או שאת ממשיכה את קשר איתם ומתעלמת או שאת מנסה למצוא חברים חדשים

שואל השאלה:
אין לי דברים אחרים להתרכז בהם, אני ריקה.

אין דבר כזה...בטוח יש לך תחביב או אפילו מבחנים ללמוד אליהם.
תלמדי לא לסמוך על אנשים ולא לקחת הכל ללב. אני יודעת שזה קשה אבל זה חלק מהתהליך ואם לא תעברי אותו כנראה שאת סתם תשחררי יותר מידי עצבים ואנרגיות על דברים שלגמרי לא שווים את זה.

שואל השאלה:
אין לי כבר שום תחביב ואני לא הולכת לבית ספר, וגם אם הייתי הולכת לא הייתי לומדת למבחנים.

שואל השאלה:
בטח שיש בן אדם ריק בלי העדפות או משהו שמשמח אותו. אני לדוגמא.

יום אחד את תכירי את החברים האמיתיים שלך שתוכלי לסמוך עליהם, אבל עד אז תחזיקי מעמד ואל תתני לאף אחד לשבור אותך