אני בוכה, אני עצובה

אבל לא יודעת למה
אני מרגישה ככ רע
אבל בסביבה אין שום צרה
שום חוסם שמפריע
הכל נראה בחוץ ככ מושלם
אבל בתוכי אני מרגישה ריקה
כאילו חסר לי משהו כדי להיות מאושרת.
אבל אני יודעת שתמיד יהיה את החוסר הזה
לא משנה אם עד כמה החיים שלי יהיו יפים
מסודרים
גם אם אתאהב וגם אם אתעשר תמיד ארגיש בחוסר הזה
תמיד יהיו לי תקוות אחרות ומטרות נוספות
אוף, אוף.
מה דעתכם על קטע הקריאה הזה שכתבתי? זה מה שאני מרגישה כרגע ושפכתי פשוט הכל..