איך העיקרון הפסיכולוגי של נבואה המגשימה את עצמה (אפקט פיגלמיון) מסתדר עם הגישה הפרדוקסלית של פרנקל?

ברגע שזה לא משהו מוחשי, לא ישות כלשהי, רק תיאוריה או גישה, היא גם נשארת בגדר תיאוריה וגישה. זה כמו אמונה. אם תרצה - אפילו דת. אל תשכח שכל הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה הן, עדיין, רק תאוריות. לא מדע טהור.

אפשר לבחור רק בתאוריה אחת מתוך אמונה עיוורת ולבטל את השנייה, או שאפשר להוסיף קמצוץ אמונה מכל תיאוריה לגישה השנייה, או שאפשר לבטל את שני הגישות לחלוטין ולומר שאם אחת באה על גבי השנייה לשתיהן בעצם אין זכות קיום אם אף אחת מהן לא יכולה להיות אמת אבסולוטית.

שואל השאלה:
got you

כן, כמו מלחמת דתות בקיצור. תבחר את הצד שלך and grab your weapon

שואל השאלה:
סגור