אני כל כך בוכה, נמאס לי כבר, אני שונאת את כולם ואת הכל ונמאס לי לבכות כל יום ולהתעורר למציאות הזאת

מה הן עשו שאת שונאת אותן ככה?

אוקיי מנסיון סתם שליליות וסתם להאשים את כולם לא עוזר. תנסי למצוא הסחת דעת, ספורט, ספרים, טיולים

שואל השאלה:
הן פשוט מגעילות ומעצבנות וצבועות ונצלניות בכללי,בעיקר החברה הכי טובה שלי, הן לא עשו לי כלום ואנחנו לא בריב אני רק בריב עם החברה הכי טובה שלי כביכול

אופל סנקר ? חחח עזבי בדיחה אישית קיצר פעם הייתי כמוך פשוט לכי לפנימיה כזאת אבל נחמדה לא משהו אגרופים על כול פעם שלא קמים בזמן משהו נחמד כזה להעביר את גיל התבגרות ואז אחרי זה תמשיכי עם החיים ככה תיפטרי מאמא שלך (רואה אותה ליום אחד פעם בשבועים) וגם מהחברות הזין שלך שמח לעזור ;)

שואל השאלה:
ממש תודה שניסית לעזור אבל אני לא יכולה פשוט ללכת לפנימיה מה... ואני לא שונאת את אמא שלי היא פשוט לא עוזרת לי בזה

את יכולה כמו שאני הלכתי לגיל ההתבגרות זה מאוד בריא להיות עם הסביבה שמתאימה לך במקום שמלא אנשים שלא מבינים אותך יהיו איתך כמו שאמרתי אמא שלך וכ"ו בכללי אם את לא רוצה פשוט תמצאי חברות חדשות שימי זין על כול החברות שלך הכול בסדר תשכחי מהם כמו שאני עשיתי עם חברים שריכלו עליי תמצאי את האחת שלך ותשמרי אותה הכי חזק שאת יכולה. בכללי אני יודע שמנטליות של בנות זה לא של בנים ואני יכול להבין את זה אבל בכללי תנסי פשוט להתרחק מהם ולחפש חברות ליטרלי טובות ולא קקי. גם אם זה אומר שאת עכשיו איזה מקובלת ומהיום את לא תהי הכול בסדר מקובלים זה שיט בתור בן אדם שאחד כזה כולם הולכים עם האדידס שמדידס שלהם מרכלים אחד על השני לול מניסיון תלכי על ילדים כאלה נחמדים שלא עושים יותר מידי בעיות בשיעור ולגביי אמא שלך תנסי להתרחק :) בכללי את תמיד מוזמנת לדבר איתי בפרטי ולשאול שאלות אני תמיד פה לענות ולעשות אפילו שיחות נפש שיהיה לך יום טוב ומדהים ולכי תני בוקסים למיטה או משהו לשחרר את העצבים

שלום לך יקרה,
עצוב לאבד אדם קרוב! מישהו שהיה יקר לנו נעלם פתאום מהחיים שלנו. זה כמעט כמו לאבד חלק מאיתנו, מגופנו. את בטח עדיין המומה ממה שקרה, עצובה , אולי מדוכאת. ייתכן ולפעמים את מתקשה להירדם, מאבדת תיאבון, מרגישה את הכאב עמוק בתוך הלב, מרגישה מערבולות בבטן. אולי יש בך גם כעס גדול שהוא אבד לך. דווקא הוא, דווקא ממך. זה יכול לעורר זעם, אולי אפילו שינאה לכולם, לכל העולם, וייתכן כל הרגשות האלה מתערבבים ביחד בתוכך. אמא לא עוזרת, חברות ממשיכות בשלהן כאילו לא קרה כלום - זה נשמע מרגיז. ונדמה שהחברה הכי טובה, שממנה היו כנראה ציפיות אחרות, היא ממש לא עושה את מה שאת רוצה, איך שאת מצפה, מה שאת צריכה. נדמה שהיא האכזבה הגדולה, היא מעוררת את התיסכול שאיתו הכי קשה לך להסתדר.
למרות שאמא לא עוזרת, האם יש מצב שתדברי איתה, תספרי לה, והיא אולי תבין את מה שעובר עלייך? או אולי יש מישהו אחר שאת סומכת עליו. זה יכול לפעמים להקל.
יקרה, אני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. אם את רוצה לשתף, לפרוק את אשר על ליבך, להתייעץ - אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו ולהתכתב בצ'אט עם אחד המתנדבים/ות שלנו. אנחנו כאן בשבילך, להקשיב, לנסות להבין ואולי נצליח לעזור.
אל תישארי לבד כאשר שיטפון כזה של רגשות מציף אותך.
מקווה לשמוע ממך
מתנדב בסה"ר.
שעות הפעילות שלנו באתר:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

שואל השאלה:
זה בדיוק מה שאני מריגשה תודה :(
דיברתי עם אמא שלי לגמרי על הכל והיא עוזרת לי.
תודה רבה