17 תשובות
שאלת את זה כבר אחי
שהם מלמדים שטויות
שואל השאלה:
מחקו לי^
מחקו לי^
חוסר הקשבה לתלמידים,
הם לא באמת יודעים מה עובר בבית ספר
ואיזה קשה לילדים איך קשה להם
הם לא עושים משהו בשביל לעצור את זה.
וגם עם מדברים על זה הם לא מקשיבים לאף תלמיד או תלמידה,חייב לעצור את זה.
הם לא באמת יודעים מה עובר בבית ספר
ואיזה קשה לילדים איך קשה להם
הם לא עושים משהו בשביל לעצור את זה.
וגם עם מדברים על זה הם לא מקשיבים לאף תלמיד או תלמידה,חייב לעצור את זה.
שואל השאלה:
redz ^, זה בעיה בבן אדם לא במערכת
redz ^, זה בעיה בבן אדם לא במערכת
והם לא מלמדים אותנו דברים שבאמת יעזרו לנו,דברים שיעזרו לנו למהלך החיים..
הכל!
אנונימית
איפה להתחיל
נגיד אם אני רוצה ללמוד אומנות, אין לי מה לחפש בבית ספר או אפילו מתמטיקה ברמה יותר מתקדמת. אני מתכוונת לזה שלמרות ההקבצות עדיין יש אנשים שמעקבים אותי בנושאים מסויימים וזה ממש דפוק. בכללי המסגרת הזאת של בית ספר מלמדת אותנו רק מה שהם חושבים לנכון ויכול להיות שאני בכלל רוצה להיות עורכת וידאו, והבית ספר לא יכול לתת לי את הכלים
הם כאילו מכינים אותנו לעתיד אבל הם רק לעתיד מאוד מאוד ספציפי שבו אני רוצה להיות מורה להיסטוריה ואני לא צריכה לדאוג לחשבונות כי אבא שלי עשיר
כל כך הרבה....
מלמדים מקצועות שלא יעזרו בעתיד
בתי ספר, פיתרון כללי שלא מתאים לכל התלמידים
בית ספר זה הכנה לאוניברסיטה
אנונימית
כתבתי על זה משהו ארוך, אני אפרסם את זה גם כאן:
אני חושבת שהבעיה מתחילה בכסף, בתקציבים שמושקעים בבתי הספר, בהכשרת מורים ובמשכורות למורים. לא חסרים מורים מדהימים, שלא הולכים ללמד כי הם לא יוכלו לסגור את חודש אם יהיו מורים. וכן, אני חושבת ואפילו בטוחה, ואני מדברת מתוך ניסיון, שלמורים יש השפעה הרבה יותר גדולה על שיטת הלימוד ועל העניין, מאשר לשר החינוך.
בנוסף, וגם זה נוגע לענייני תקציב, הוא המספר הגדול מידי של תלמידים בכיתה, למורים ממש קשה להשתלט ככה על הכיתות ויותר קשה ללמד טוב ובאמת להגיע לכל אחד.
עוד משהו זה ימי לימוד ארוכים מידי. במידה והולכים נגיד על כיתות קטנות יותר, אז בכלל. ימי לימוד ארוכים הם לא אפקטיביים, כי יש גבול לכמה המוח שלנו מסוגל לקלוט חומר. חלק מתהליך המידה הוא העיכול של החומר והיישום שלו, וזה לא אפשרי שבכל יום לומדים 9 מקצועות שונים אחד אחרי השני. ואני אתן דוגמא, לפנ כל הקורונה למדתי 8-9 שעות ביום, כל יום. השיעורים היחידים שבאמת הצלחתי להתרכז בהם היו השעות האמצעיות, מ-10 עד 12 בערך, אחר כך סתם הייתי עייפה ורק חיכיתי שהיום ייגמר, לא ממש הצלחתי להקשיב בשיעורים האחרים, והייתי מגיעה הביתה גמורה. עכשיו יש לנו מערכת חדשה, אנחנו לומדים בערך 4 שעות כל יום... היום בשיעור מתמטיקה פתאום היה הרבה יותר ברור, הצלחתי להקשיב למורה 3 שעות רצופות ולהפנים את החומר מבלי להירדם על השולחן, כמו שקורה כשיש לי עוד 6 שיעורים לפני מתמטיקה.
דבר נוסף שאפשר לשנות, שזה דווקא יקל בענייני תקציב, ומתחבר גם לסעיף הקודם, זה הורדה משמעותית של כמויות החומר בכל מקצוע. בהרבה מקצועות השיעורים מרגישים כמו מרדף שמטרתו לסיים כמה שיותר חומר בפחות זמן, במקום באמת ללמוד אותו לעומק ולהבין אותו. אחר כך גם צריך לזכור את כל החומר הזה בעל פה לבגרות, ומתפספסת מעט מהות הלמידה.
דבר נוסף שצריך להשתנות לדעתי, והוא דווקא כן קשור להתנהלות המערכת, היא לנסות לקדם כל אחד בתחומי החוזק שלו ולא בתחומים החלשים שלו. כרגע מערכת החינוך הולכת בכיוון של יישור קו- שבסופו של דבר כולם יהיו ממוצעים בהכל. לדוגמא, יש תלמיד שחלש במתמטיקה וחזק מאוד בספרות. אז בית הספר ייתן לו שיעורי תגבור במתמטיקה כדי שיישר קו עם הרמה הדרושה, אבל לא תחשוב אפילו לרגע לעזור לו לחזק את הצד שהוא יותר טוב בו, הצד הספרותי. כי התלמיד הזה כנראה שמתמטיקאי הוא לא יהיה, אבל יכול להיות סופר מדהים.
ואם אנחנו מדברים על איך מורים יכולים לשפר את שיטת הלימוד, אז יש הרבה שיטות לימוד שונות ומגוונות, שיכולות להפוך גם את המקצוע הכי משעמם שלכאורה נראה גרוע וחסר ערך, לשיעור מדהים לחיים. לא כל שיטות הלימוד מתאימות לכל מקצוע ולכל מורה, אבל מה שבטוח, הן דורשות חשיבה מחוץ לקופסא ואומץ של המורים, וכמובן שיתוף פעולה של התלמידים. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה לנו לפעמים- אחד המורים שיותר הערכתי, שבכל שיעור שלו היו דיונים סוחפים ומעניינים, אמר לנו, שבכל פעם שהוא נכנס לכיתה ומתחיל דיון- הוא קצת מפחד. מפחד שהדיון יצא משליטה שיגי לפסים אישיים, לקללות, העלבות, צעקות. וזה מה שמונע מרוב המורים באמת לעשות את זה.
אוקי קצת חפרתי כאן אבל באמת השקעתי מחשבה בתשובה, ולסיכום, הבעיות המרכזיות במערכת החינוך הם שעות לימוד ארוכות, יותר מידי חומר להספיק, ניסיון לגרום לכולם להיות ממוצעים בהכל, וכסף, כסף ועוד כסף.
אני חושבת שהבעיה מתחילה בכסף, בתקציבים שמושקעים בבתי הספר, בהכשרת מורים ובמשכורות למורים. לא חסרים מורים מדהימים, שלא הולכים ללמד כי הם לא יוכלו לסגור את חודש אם יהיו מורים. וכן, אני חושבת ואפילו בטוחה, ואני מדברת מתוך ניסיון, שלמורים יש השפעה הרבה יותר גדולה על שיטת הלימוד ועל העניין, מאשר לשר החינוך.
בנוסף, וגם זה נוגע לענייני תקציב, הוא המספר הגדול מידי של תלמידים בכיתה, למורים ממש קשה להשתלט ככה על הכיתות ויותר קשה ללמד טוב ובאמת להגיע לכל אחד.
עוד משהו זה ימי לימוד ארוכים מידי. במידה והולכים נגיד על כיתות קטנות יותר, אז בכלל. ימי לימוד ארוכים הם לא אפקטיביים, כי יש גבול לכמה המוח שלנו מסוגל לקלוט חומר. חלק מתהליך המידה הוא העיכול של החומר והיישום שלו, וזה לא אפשרי שבכל יום לומדים 9 מקצועות שונים אחד אחרי השני. ואני אתן דוגמא, לפנ כל הקורונה למדתי 8-9 שעות ביום, כל יום. השיעורים היחידים שבאמת הצלחתי להתרכז בהם היו השעות האמצעיות, מ-10 עד 12 בערך, אחר כך סתם הייתי עייפה ורק חיכיתי שהיום ייגמר, לא ממש הצלחתי להקשיב בשיעורים האחרים, והייתי מגיעה הביתה גמורה. עכשיו יש לנו מערכת חדשה, אנחנו לומדים בערך 4 שעות כל יום... היום בשיעור מתמטיקה פתאום היה הרבה יותר ברור, הצלחתי להקשיב למורה 3 שעות רצופות ולהפנים את החומר מבלי להירדם על השולחן, כמו שקורה כשיש לי עוד 6 שיעורים לפני מתמטיקה.
דבר נוסף שאפשר לשנות, שזה דווקא יקל בענייני תקציב, ומתחבר גם לסעיף הקודם, זה הורדה משמעותית של כמויות החומר בכל מקצוע. בהרבה מקצועות השיעורים מרגישים כמו מרדף שמטרתו לסיים כמה שיותר חומר בפחות זמן, במקום באמת ללמוד אותו לעומק ולהבין אותו. אחר כך גם צריך לזכור את כל החומר הזה בעל פה לבגרות, ומתפספסת מעט מהות הלמידה.
דבר נוסף שצריך להשתנות לדעתי, והוא דווקא כן קשור להתנהלות המערכת, היא לנסות לקדם כל אחד בתחומי החוזק שלו ולא בתחומים החלשים שלו. כרגע מערכת החינוך הולכת בכיוון של יישור קו- שבסופו של דבר כולם יהיו ממוצעים בהכל. לדוגמא, יש תלמיד שחלש במתמטיקה וחזק מאוד בספרות. אז בית הספר ייתן לו שיעורי תגבור במתמטיקה כדי שיישר קו עם הרמה הדרושה, אבל לא תחשוב אפילו לרגע לעזור לו לחזק את הצד שהוא יותר טוב בו, הצד הספרותי. כי התלמיד הזה כנראה שמתמטיקאי הוא לא יהיה, אבל יכול להיות סופר מדהים.
ואם אנחנו מדברים על איך מורים יכולים לשפר את שיטת הלימוד, אז יש הרבה שיטות לימוד שונות ומגוונות, שיכולות להפוך גם את המקצוע הכי משעמם שלכאורה נראה גרוע וחסר ערך, לשיעור מדהים לחיים. לא כל שיטות הלימוד מתאימות לכל מקצוע ולכל מורה, אבל מה שבטוח, הן דורשות חשיבה מחוץ לקופסא ואומץ של המורים, וכמובן שיתוף פעולה של התלמידים. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה לנו לפעמים- אחד המורים שיותר הערכתי, שבכל שיעור שלו היו דיונים סוחפים ומעניינים, אמר לנו, שבכל פעם שהוא נכנס לכיתה ומתחיל דיון- הוא קצת מפחד. מפחד שהדיון יצא משליטה שיגי לפסים אישיים, לקללות, העלבות, צעקות. וזה מה שמונע מרוב המורים באמת לעשות את זה.
אוקי קצת חפרתי כאן אבל באמת השקעתי מחשבה בתשובה, ולסיכום, הבעיות המרכזיות במערכת החינוך הם שעות לימוד ארוכות, יותר מידי חומר להספיק, ניסיון לגרום לכולם להיות ממוצעים בהכל, וכסף, כסף ועוד כסף.
הרבה מאוד בעיות, אבל אחת העיקריות היא חוסר ההתמקדות בתלמיד בכל המישורים.
אחת מהבעיות היא ש40 ילדים בכיתה זה לא תרחיש שולי.
התעסקות בדברים שוליים בצורה מדהימה ודוגמה נהדרת לכך הוא השיח סביב התלבושת האחידה בישראל, הרבה בתוך מערכת החינוך בטוחים שזה מה שחשוב, או מכנסיים של ילדה בכיתה ג', סוד - במערכת החינוך הטובה בעולם אין תלבושת אחידה והם הולכים יחפים בבית הספר כדי להרגיש בנוח.
ועוד בעיה היא השקעת תקציבים במקומות הלא נכונים, ודוגמה לכך היא פינלנד, שהיא מנהלת את מערכת החינוך המצליחה ביותר בעולם עם הרבה פחות תקציב מאיתנו,
איך זה קורה?
היא לא משקיעה תקציב מטורף במפקחים, אבל לעומת זאת היא משקיעה בלמצוא מורים טובים (תפקידי החינוך הם היוקרתיים ביותר שם וקשה מאוד להתקבל להיות מורה),
משקיעה בצרכים של התלמיד בכל המישורים, אין ימים ארוכים, יש מרחבים פתוחים, כל אחד לומד את מה שמעניין אותו, כל בית ספר מקבל את הנושאים שהוא צריך ללמד אך לא מקבל הוראה על איך ללמד - צורת הלימוד ניתנת לידי המחנכים וצוות המורים שרואים הרבה יותר טוב מה מותאם לכל ילד, יש 20 ילדים בכיתה.
זה ריאלי ואפשרי במציאות שלנו כיום בישראל, המכשול היחידי פה, הוא הרצון של המדינה באמת להפוך את מערכת החינוך למקום יותר טוב.
אחת מהבעיות היא ש40 ילדים בכיתה זה לא תרחיש שולי.
התעסקות בדברים שוליים בצורה מדהימה ודוגמה נהדרת לכך הוא השיח סביב התלבושת האחידה בישראל, הרבה בתוך מערכת החינוך בטוחים שזה מה שחשוב, או מכנסיים של ילדה בכיתה ג', סוד - במערכת החינוך הטובה בעולם אין תלבושת אחידה והם הולכים יחפים בבית הספר כדי להרגיש בנוח.
ועוד בעיה היא השקעת תקציבים במקומות הלא נכונים, ודוגמה לכך היא פינלנד, שהיא מנהלת את מערכת החינוך המצליחה ביותר בעולם עם הרבה פחות תקציב מאיתנו,
איך זה קורה?
היא לא משקיעה תקציב מטורף במפקחים, אבל לעומת זאת היא משקיעה בלמצוא מורים טובים (תפקידי החינוך הם היוקרתיים ביותר שם וקשה מאוד להתקבל להיות מורה),
משקיעה בצרכים של התלמיד בכל המישורים, אין ימים ארוכים, יש מרחבים פתוחים, כל אחד לומד את מה שמעניין אותו, כל בית ספר מקבל את הנושאים שהוא צריך ללמד אך לא מקבל הוראה על איך ללמד - צורת הלימוד ניתנת לידי המחנכים וצוות המורים שרואים הרבה יותר טוב מה מותאם לכל ילד, יש 20 ילדים בכיתה.
זה ריאלי ואפשרי במציאות שלנו כיום בישראל, המכשול היחידי פה, הוא הרצון של המדינה באמת להפוך את מערכת החינוך למקום יותר טוב.
אנונימית
היו יכולים ללמד אותנו דברים שבאמת יועילו לנו בהמשך
איך להתנהל עם כסף
איך להתארגן נכון כלכלית
מזה משכנתא
ועזבו
אפילו איך לבשל
כאילו סטודנטים גרים מחוץ לבית של ההורים ומזמינים כל יום אוכל וסתם כאילו מבזבזים כסף ושהיה יכול להישאר ועל מה
הבנתם דברים הכרחיים ולא איך עושים אינטגרל כאילו בחייאת
איך להתנהל עם כסף
איך להתארגן נכון כלכלית
מזה משכנתא
ועזבו
אפילו איך לבשל
כאילו סטודנטים גרים מחוץ לבית של ההורים ומזמינים כל יום אוכל וסתם כאילו מבזבזים כסף ושהיה יכול להישאר ועל מה
הבנתם דברים הכרחיים ולא איך עושים אינטגרל כאילו בחייאת