כאילו מצד אחד אני מאוד חברותית וכיף לי לדבר עם בנות אבל לפעמים אני מרגישה שאין לי כוח

הגיוני להרגיש ככה
רק חשוב לא להזניח את החברויות שיש לך, כדי שיישארו לך חברים.
תמיד אפשר להגיד מדי פעם: "אין לי כוח" או להמציא תירוץ זה או אחר..
אבל לא כדאי להפוך את זה לדבר קבוע

שואל השאלה:
אבל למה בעצם? למה זה כל כך חשוב שיהיה לי חברים?

יש אנשים אפתיים שלא חשוב להם חברים.
אבל אם את לא כזאת, את תצטערי שאין לך עם מי לדבר.
אפילו חברה אחת או שתיים טובות, זה מספיק.
אבל שאין אף אחד.. זה ממש בודד.
את לא יכולה לשאול איך הלך המבחן
או לשלוח למישהי דבר מצחיק שראית
או לדבר איתה על בן מסוים

לא ממליצה לשאוף לבדידות, זה רגש נוראי שכדאי להימנע ממנו.

וואו כמה שאני מזדהה