האם יש דרך להקהות רגשות ? כנסו!

פשוט ברגע שאתה נפגע הרבה אתה מגיע למצב שכבר לא אכפת לך ואתה נהפך לריקני וחסר רגשות
זה לא משהו שאפשר לשלוט עליו

א' - אין דרך. הסיבה שיש אנשים כאלו היא שהם עברו דברים קשים בחיים שלהם, שגרמו להם להצמיח כל כך הרבה שכבות הגנה כדי שלא ייפגעו שוב. כן, יכול להיות שזה גם יקרה לך, למרות שכולי תקווה שזה לא.
ב' - תאמין לי- אתה לא רוצה. אתה חושב ככה עכשיו, כי אתה בתקופה קשה ומאתגרת בחיים שלך, ונראה לך שהפיתרון הכי טוב הוא פשוט להפסיק להרגיש. אני יכולה להבין את זה. אבל שום דבר לא נמשך לנצח. אתה לא תחייה ככה כל החיים שלך, יהיו לך תקופות טובות, יום אחד אתה תהיה מאושר. וברגע הזה של האושר, אתה תשמח שאין לך לב מאבן...

פשוט להדחיק את המחשבות, להגיד לעצמך שאתה בסדר. ככה זה אצלי לפחות. אני לא יודעת אם אני ממליצה על זה. לנסות להתגבר זה עדיף.

רגשות זה דבר אנושי, זה לא טוב להקהות אותם
אפשר אבל עם כל מיני דברים לא בריאים וזמניים(אלכוהול, סמים)
בן אדם בלי רגשות הוא לא בן אדם (הוא פסיכי)

לא להרגיש זה הדבר הכי גרוע שיש
אתה פשוט מרוקן ולא אכפת לך משום דבר ובגלל זה אתה מפסיד כל כך הרבה אושר שנמצא מתחת לאף שלך ואתה לא רואה
אנחנו בני אדם וכן, החיים לא מושלמים ויש תקופות קשות ומכאיבות שקשה לתאר
אבל אנחנו חיים פה גם בשביל רגעים קטנים של אושר , ואותם אל תתן לעצמך לפספס
אם אתה רוצה אתה מוזמן לפרוק בפרטי
מקווה שעזרתי❤

טיפול רגשי?

טיפול רגשי זה אמיתי ואנשים עוברים את זה. אם קשה לך לבדך אז בהחלט כדאי לפנות לטיפול. אם יש לך קושי ויסות או בעית רקע אז בכלל זה חובה

תקשיב הייתי באותו מצב והרגשתי שכבר לא בא לי להרגיש כי רוב מה שאני מרגישה זה עצב או באסה. (אל תתפסו אותי דכאונית או משהו אני הכי לא, והכי עם מצב רוח וקופצנית כזאת) אז ניסיתי להתעלם ולהדחיק את הרגשות שלי, כל פעם שעלה לי לראש משהו מבאס פשוט הכרחתי את עצמי לחשוב על משהו אחר.. זה עבד תקופה ארוכה, משהו כמו חצי שנה והרגשתי שדיי עובד לי, אחרי כמה חודשים זה התפוצץ עליי לגמרי, והרגשתי שכל רגש שהדחקתי מתחת לשטיח פשוט צף למעלה. זו פשוט טעות לעשות את זה. תתמודד עם הרגשות שלך, אל תנסה להקהות אותם, יכאב לך יותר אחרי זה אם לא תתמודד איתם. ומעבר לזה חלק המסקנות שהגעתי אליהן מזה היא שלכל בעיה שצריך לפתור הפיתרון יגיע מהתחום שלה, זאת אומרת שאם יש לך בעיה שקשורה ברגש תצטרך לפתור אותה בעזרת רגש, בין אם זה לדבר עם מישהו או לכתוב זה יהיה חייב להיות קשור ברגש.
אני עדיין עובדת על לא להחביא את הרגשות שלי. ואם להיות כנה, אנשים שמתמודדים עם או אפילו מתמכרים ללהחביא את הרגשות שלהם, זו התמודדות שמלווה אותם לאורך שנים ולפעמים גם לכל החיים.
אם אתה צריך התייעצות או לדבר אני פה..

להדחיק זה דבר יפה וקסום אני עושה את זה כבר שנים

בכללי המילה קסום היא מילה קסומה^

יש מצב

אין לנו מתג אנושיות חברים

אעאעא אני רציתי כזה^

לאלאלאלאא אל תעשה את זה..
אני בתוך זה וזה התחושה הכי רעה ומגעילה שיש.. הלוואי שהייתי מרגישה משהו

תתנהג כאילו אתה אדיש ואז תוך כמה זמן המוח שלך יתרגל להיות כזה ותהיה אדיש אוטומטית
אבל לחזור אחורה מאוד קשה

תיהיו חמודים ותעשו לי פרח לתגובה הזאת זה דחוף

כל החיים שלי הייתי ילדה רגישה ובכיינית השנה האחרונה עברתי פרידות , הפרעות נפשיות עמוקות , ריבים מטורפים עם ההורים ושיתפתי את כל הקרובים שלי וכולם עודדו אותי וזה , מפעם לפעם הבנתי שאין לי מה לשתף אנשים ושלאף אחד לא באמת אכפת או מבין מה אני עוברת אז הפסקתי לשתף , זה גרם לי לבלוע את כל מה שאני עוברת , זה שינה אותי לבן אדם אחר , היום אני עם פרצוף חרא , בלי רצון לאכול או להיות שמחה וחברותית , רק מסתובבת עם אוזניות ובגדים שחורים כאילו אני בלוויה ומתגעגעת לאני של פעם .
אתה מבין.. אין דבר כזה להתעלם רק מרגש אחד או להדחיק אותו זה או שאתה חווה מלא רגשות או שאתה מדוכא כל רגע .

אממ כן זה אפשרי תקראי את ספר הטאו

יש דרך להדחיק אבל זה לא בהכרח התמודדות נכונה..
בהדחקה את גורמת לעצמך להאמין שאת לא מרגישה כלום ובאמת את אדישה למצב..
התת מודע יותר פועל אבל זה נשאר שם אלא אם כן מטפלים ולא מדחיקים

שמעי אני בת 19 בקרוב ועד לפני חצי שנה בערך לא הייתי מצליחה לפתח רגשות במיוחד חוץ משמחה קיצונית וכעס , רציני שבחיים לא הייתי עצובה חוץ מ2 פעמים :
1.בכיתה ג בגלל משהו שקשור לסבתא שלי .
2. בכיתה ט שעזבתי את העיר שלי שחייתי בה כל החיים וחברים שלי עשו לי מסיבת פרישה ואז קלטתי שממש אתגעגע לשגרת חיים שהייתה לי שם .

לא הייתי ממש עצובה , לא נעלבתי בחיים ,לא הייתי מקנאה וגם לא התאהבתי בחיים- הייתי מרגישה רוב הזמן שמחה קיצונית וגם לא היה לי סיבה להרגיש רע כי הכל היה טוב אפילו מעולה בחיים שלי, הכל הלך בדיוק איך שאני רוצה , הייתי מתעצבנת מידי פעם אבל גם לא כל כך מהר ובגדול הייתי מאוד מאושרת ומאוד שמחה . תמיד חשבתי לעצמי מעניין איך זה מרגיש להתאהב אבל ממש לא הצלחתי , ואז לפני חצי שנה התאהבתי במישהו, בפעם הראשונה וזה היה מוזר בחיים לא הרגשתי דבר כזה ולא הבנתי מה אני מרגישה בהתחלה, ועם הזמן הבנתי שהתאהבתי בו וזה היה קשה ממה שחשבתי , כן, מסתבר שזה לא כמו בסרטים xd , לא כיף ולא קסום כמו שנוטים ישר לחשוב על אהבה זה לווה בעצב , בכי , קנאה כל הדברים האלה שלא הרגשתי בחיים ועל הדרך גם שמחה - זה היה נוראי נסיתי להפסיק עשיתי הכל וכלום לא עזר , רציתי לחזור לפעם בלי דאגות מיותרות פשוט להיות שמחה תמיד . בחצי שנה הזו התנסתי עם דברים שלא הרגשתע בחיים וניסתי להעלים חזרה , שמעי אני יודעת שזה יותר פשוט כשאת בלי רגשות מסויימים וכלום לא יכול להזיז לך או לפגוע בך והאושר שלך דיי תלוי בך ,חייתי את זה 18 שנה זה היה נפלא וקל .
באותה נשימה אני אגיד לך דבר כזה , כשאת לא חווה רגשות מסויימים את מפסידה חוויות מסויימות , לי ולבחור שהתאהבתי בו יש קטע כבר תקופה ולפני מעל שבוע וחצי בערך דיברנו רציני על זה ואני יכולה להגיד לך שבתור אדם שהיה סופר מאושר לפני כל זה , סופר שמח והאושר שלי היה תלוי רק בי בחיים לא הרגשתי אושר מהסוג הזה כאשר שהוא היה אומר לי משהו ממש יפה או מסתם שיחות שלנו או כשהוא אומר לי שאני שלו והוא אוהב אותי .
כן אז אני "שרוטה" עכשיו יותר מפעם אני אוהבת מישהו וזה מלווה עם בכי , עצב , קנאה , דאונים (שלא באשמתו, הוא מדהים פשוט מהמחשבות שבאות לי עם כל זה ) מה שלא הרגשתי בחיים , אבל זה גם מלווה עם אושר מסוג אחר מיוחד יותר .
חשבתי שאני אדם בלי יותר מידי רגשות , ניסתי להעלים את זה כשזה קרה באמת ניסתי כשהבנתי שלא אנצח פנ התחלתי לקבל את זה ולא לפחד מזה עוד וזה הפך ליותר קל מבינה? כן, יותר קל להיוצ בלי , יותר פשוט בלי, אבל בלי את מפספסת גם המון - בלי את מרגישה פשוט מאושרת , אולי קצת קרה מרוב האנשים , אדישה יותר אבל לא ממש אכפת לך כי את שמחה ובאותו זמן את מרגישה שיש שם גם איזה פאק , את רואה אנשים מתאהבים ונפגעים את רואה אנשים משנים מצבי רוח ואת לא ממש מצליחה לשנות אותם וכשזה קרה לי זה הבהיל אותי ,הציק לי ניסתי להעיף את זה , שאלתי את עצמי למה רציתי להרגיש את מה שכולם מרגישים על אהבה וכל זה , הכל שיט יותר קשה ויותר פשוט להיות כמו שהייתי קודם ולמה אני צריכה את כל זה ? אבל אז גם לאט לאט את מרגישה גם יותר אנושית ויותר נורמאלית וכשאת מקבלת את זה ודברים מסתדרים לך עם מישהו שאת אוהבת את יכולה להנות מרגש מסובך אבל גם מקסים שנקרא אהבה , ואני מבטיחה לך כשזה יסתדר לך הקטע הזה תרגישי אושר שונה מכל אושר שתחווי , משהו מיוחד .

אומרת לך את זה ילדה שהייתה שנים 98 אחוז מהחיים שלה רק שמחה ומאושרת .
תנסי לקבל את זה כי רציני שלא מצאתי דרך להעלים את זה ולחזור לפעם ותאמיני לי היו כמה חודשים שפשוט ניסיתי הכל במקום לקבל את זה .

עשיתי את זה
את לא רוצה לעשות את זה.
כמעט אין דרך חזרה.בדרך הקשה למדתי שעדיף להרגיש עצובה מלא להרגיש בכלל.

שואל השאלה:
איך עשית את זה אני רוצה לדעת גם