מרגישה תחושות קשות

זה המצב הזה, התקופה הזו משבשת את כולם.
המחשבות נמצאות יותר מבדרך כלל, העבר צץ פתאום, התהיות ורצונות מתחילים להיות תכופים יותר כי אין ככ עיסוקים. זה מצב בעייתי קצת אבל הוא זמני.. כעיקרון צריך למצוא איזשהו עיסוק שיוכל להסיח את הדעת מלחשוב כל הזמן. כי אוטומטית ממחשבות נכנסים לדאון כזה כי זה כבר אובר.
פשוט תכניסי לעצמך שזה הכל זמני, תעשי דברים שאת אוהבת בשבילך ובשביל הקרובים אלייך ותראי את הטוב שיצא לך מהתקופה הזו, בטוחה שיש משהו אחד לפחות.

היי,
חייבת להגיד לך שהייתי במצב שלך והרגשתי שאני הולכת בתוך לופ דיכאון כזה שלא נגמר. לא יכולה להגיד שעברתי את זה כי זה תמיד שם אבל מצאתי דרכים שיעזרו לי לשכוח קצת..
אל תרגישי רע עם עצמך שאת מרגישה קצת מנותקת או קצת רחוקה כרגע. לפעמים המרחק הזה והשנייה הזאתי של להיות עם עצמך זה להבין עלייך המון דברים. תקחי את הדיכאון והחרדה למקום טוב, תצמחי ממנו, תביני עם עצמך מי ומה את.
תתמקדי כרגע בלעשות לעצמך טוב. כמו למשל תחביב שאת אוהבת או כל דבר שרק עולה לך.
הרגשתי אותך ממש ואשמח להמשיך לדבר איתך:)

עיסוק עוזר.. לעבוד ללמוד ולהעסיק את הראש כל הזמן במשהו מועיל ולא לתת לראש לגלוש למחשבות רעות

היי,
נשמע מהדברים שכתבת שאת נמצאת במצב חדש שלא מוכר לך, רגיש ושברירי. כזה שמלווה בחוסר מוטיבציה, אולי בדכדוך, אולי בחששות.
ונדמה שאת לא מוצאת את ההגיון בדבר, את הסיבות. אולי זה גורם לך להרגיש חסרת שליטה, אולי רק מגביר את תחושות התסכול והעצבות.
ואני שומעת בנוסף את הבדידות. נראה שלתחושתך גם הסביבה לא מבינה מדוע את מרגישה ככה, ואולי את חוששת שגם אם תספרי לא יבינו.

יקרה, האם בכל זאת ניסית לשתף מישהו במה שעובר עלייך? אדם שאת בוטחת בו שינסה לעזור. גם אם אין לך תשובות, את יכולה לספר מה את מרגישה, ורק זה לכשעצמו אולי יקל במעט..
ובהקשר הזה, אני רוצה גם להזמין אותך לצ'אט שלנו. אני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, ויש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין ואישי, שבו תוכלי להתכתב עם אחד מאתנו המתנדבים. אנחנו נהיה איתך עבור מה שתבחרי להביא, נקשיב מכל הלב וננסה לעזור. אולי זה יאפשר לך להבין קצת יותר יותר מה את מרגישה.

אנחנו כאן כל יום, עוד הערב:
א'-ה' בשעות 10:00 עד חצות
שישי 08:00 עד 13:00
מוצ"ש 21:00 עד חצות
מצרפת את הקישור מטה.

תבואי, מחכים לך..
שלך,
מתנדבת סה"ר