מה אסור להגיד לפסיכולוגית?

אני יודעת שפסיכולוגים מחויבים לדווח להורים כשיש להם סיבה מוצדקת להאמין שאת תפגעי בעצמך או באחרים.

כל דבר שמסכן את החיים שלך/של אחרים, היא מחוייבת לספר להורים

אסור לפסיכולוג על פי חוק לדבר על הטיפול שלך. אלא אם כן זה קשור למשהו שמסכן אותך או אחרים ואז הוא מחוייב לדווח.

פשוט אל תגידי לה דברים אישיים מאוד כי זה לא נעים

שואל השאלה:
דברים חדשים? מקרים?

בשום אופן על תספרי על מחשבות אובדניות או על דברים מיניים או כל דבר כזה או אחר שאת לא רוצה שההורים שלך ידעו.
מכירה פסיכולוגים כבר מניסיון אישי, אל תסמכי עליהם

תגידי מה שבא לך להגיד. זאת המטרה של הטיפול, להקל את הקשיים שאת עוברת מבחינה רגשית ולשפוך אותם בפניה.

שואל השאלה:
תודה ממש the devil..
אבל בתכלס אני אבוא אליה רק בשביל לספר דבריםא ישיים,כי מה כבר אני יכולה עוד לספר לה?

שואל השאלה:
אני לא מבינה למי אמרת את זה ולמה שתגיד את זה?

כל הדברים שנאמרים ונעשים במסגרת טיפול בנפש ובהתנהגות שמורים במסגרת החיסיון, זולת ראיות לביצוע פשע חמור במיוחד (רצח, ניסיון רצח, אונס וכו') וכוונת ממש לפגוע בגוף (גוף המטופל או גוף אדם אחר והמטפל בכלל זה), בין במישרין בין בעקיפין. רצוני להסביר: להוציא את אלה מקרי הקיצון, קומץ קמצים מהמשמעים שמבוטאים בשיחות הטיפוליות, כל התכנים האחרים מוגנים על-ידי החיסיון שזכאי לו כל מטופל מכל מטפל בכל עת ובכל מקום.

פסיכולוגית פועלת לפי מוסר ומה שטוב לך, ורק אחרי זה על פי חוק. אם זאת פסיכולוגית טובה, ותשתף אותה במקרי אובדנות, היא תגיד לך שהיא חושבת על לספר את זה להורים שלך, היא לא תעשה את זה מאחורי הגב שלך. היא גם תדע לשכלל את התמונה המלאה כשהיא מקבלת את ההחלטה של האם לשתף את ההורים או לא. במקרים מסוימים, לשתף את ההורים זאת החלטה נכונה ועוזרת, ובמקרים אחרים לא. ככה או ככה היא תעשה את מה שטוב עבורך.