5 תשובות
וואי מכירה והתמודדתי עם זה את באמת מוזמנת לפנות לפרטי:)
שואל השאלה:
כן.. תכתבי פה
כן.. תכתבי פה
אנונימית
אוקיי אנסה יש לי הרבה מה לומר...:)
דבר ראשון. אני התמודדתי עם זה במעגל חברות המאד קרוב אז יכול להיות שזה שונה;
-אז לדעתי יש פה דבר ראשון בעיה בברירת אנשים. יש אנשים שעם הזמן אפשר להבין שהם פשוט לא רצינים- לא בקטע. אני בעיקרון מנסה לעבודתעל חברויות קרובות ולא לנסות להשקיע בכל העולם ואישתו כי יש גבול עד כמה אני יכולה להתמסר ולעזור... הייתי ממליצה לפני שאת באה לתת עצה למישהו או לעזור לו בכל דרך שהיא, לשאול אותו: יש משהט שתרצה שעאשה עבורך שיכול לעזור/דוגרי, רוצה לשמוע את דעתי? ואם הבנאדם לא מראה התלהבות אפילו קטנה זה לא שווה את זה.
עכשיו אני מדברת על חברים קרובים;
אני פשוט באתי אליהן בסיטאציה מתאימה ואמרתי להן, "תקשיבו בזמן האחרון אני מרגישה ש..." ככה וככה. באמת באתי וסיפרתי להן את זה כי אין סיבה שלא:)
אם הם חברים טובים הם יבנו אותך וינסו לעזור גם ואפילו להסביר. רק אל תבואי ממקום שיפוטי וכועס אלא באמת ממקום שלם ומבין יותר.
עוד נקודה קטנה- יש מצב שהם באמת מראים חוסר אמפתיות ולאנשים כאלו לא הייתי ממליצה להמשיך ככה. זה רק פוגע.
עכשיו בקשר ל"אחכה שם תמיד"
זאת נקודה שתמיד הייתה כאובה וכנראה כך תשאר, אולי איי פעם אצליח לתקן זאת.
בכל מקרה, אגיד מה אני חוויתי.
יצא שמידי פעם הרגשתי יותר מידי פגועה ממה שזה. *פה לדעתי צריך להיכנס הביטחון העצמי* את צריכה להבין שמי שיהיו החברים שלך, פשוט יזכו בך. נאמנות זה דבר חשוב מאד אך לא פחות חשוב ונחוץ שזה יהיה *הדדי*
אם את רואה שמחשהו מתחיל להתנהג בצורה של "לנטוש" אל תעשי מזה יותר מידי עניין. (זה הולך להיות קשה) כי כנראה בסופו של דבר הוא לא שווה את זה.
צריך לדלג על דברים. במקרים מסוימים פשוט להחליט; אתה מתנהג כיאלו אני אשאר שם תמיד, תבין ש-וואלה לא. לא יכולים לזרוק אותי מתי שרוצים. אני גם יודעת להמשיך האלה.
אז אהובות שלי!!
מה יש לי להגיד? זאת עבודה שתעשו עם עצמכן, בכל דבר שתרצו תמיד תזכרו שאני פה! אתן יכולות לשבת ולכתוב מה אתן מצפות מעצמכן- איך להתמודד בסיטואציות מסוימות, איך אתן רוצות להתייחס לדברים, איך אתן לא מבטלות אפעם את האופי *שלכן*
אפילו לקחת את זה כנקודה למחשבה לפני כל לילה.
שיהיה בהצלחה 3> מקווה שהצלחתי לשנות ולעזור לכן
-אז לדעתי יש פה דבר ראשון בעיה בברירת אנשים. יש אנשים שעם הזמן אפשר להבין שהם פשוט לא רצינים- לא בקטע. אני בעיקרון מנסה לעבודתעל חברויות קרובות ולא לנסות להשקיע בכל העולם ואישתו כי יש גבול עד כמה אני יכולה להתמסר ולעזור... הייתי ממליצה לפני שאת באה לתת עצה למישהו או לעזור לו בכל דרך שהיא, לשאול אותו: יש משהט שתרצה שעאשה עבורך שיכול לעזור/דוגרי, רוצה לשמוע את דעתי? ואם הבנאדם לא מראה התלהבות אפילו קטנה זה לא שווה את זה.
עכשיו אני מדברת על חברים קרובים;
אני פשוט באתי אליהן בסיטאציה מתאימה ואמרתי להן, "תקשיבו בזמן האחרון אני מרגישה ש..." ככה וככה. באמת באתי וסיפרתי להן את זה כי אין סיבה שלא:)
אם הם חברים טובים הם יבנו אותך וינסו לעזור גם ואפילו להסביר. רק אל תבואי ממקום שיפוטי וכועס אלא באמת ממקום שלם ומבין יותר.
עוד נקודה קטנה- יש מצב שהם באמת מראים חוסר אמפתיות ולאנשים כאלו לא הייתי ממליצה להמשיך ככה. זה רק פוגע.
עכשיו בקשר ל"אחכה שם תמיד"
זאת נקודה שתמיד הייתה כאובה וכנראה כך תשאר, אולי איי פעם אצליח לתקן זאת.
בכל מקרה, אגיד מה אני חוויתי.
יצא שמידי פעם הרגשתי יותר מידי פגועה ממה שזה. *פה לדעתי צריך להיכנס הביטחון העצמי* את צריכה להבין שמי שיהיו החברים שלך, פשוט יזכו בך. נאמנות זה דבר חשוב מאד אך לא פחות חשוב ונחוץ שזה יהיה *הדדי*
אם את רואה שמחשהו מתחיל להתנהג בצורה של "לנטוש" אל תעשי מזה יותר מידי עניין. (זה הולך להיות קשה) כי כנראה בסופו של דבר הוא לא שווה את זה.
צריך לדלג על דברים. במקרים מסוימים פשוט להחליט; אתה מתנהג כיאלו אני אשאר שם תמיד, תבין ש-וואלה לא. לא יכולים לזרוק אותי מתי שרוצים. אני גם יודעת להמשיך האלה.
אז אהובות שלי!!
מה יש לי להגיד? זאת עבודה שתעשו עם עצמכן, בכל דבר שתרצו תמיד תזכרו שאני פה! אתן יכולות לשבת ולכתוב מה אתן מצפות מעצמכן- איך להתמודד בסיטואציות מסוימות, איך אתן רוצות להתייחס לדברים, איך אתן לא מבטלות אפעם את האופי *שלכן*
אפילו לקחת את זה כנקודה למחשבה לפני כל לילה.
שיהיה בהצלחה 3> מקווה שהצלחתי לשנות ולעזור לכן
אני מבינה שקשה להתרחק מתי שאין כלכך הרבה חברים אבל נשמה, אין ברירה. את לא יכולה להישאר עם אנשים שגורמים לך להרגיש רע... מספר החברים שלך לא יעיד על מי שאתה.
באותו הנושא: