38 תשובות
היי תקשיבי אני חושבת שעדיף לא לשמור בבטן ובאמת לספר למישהו עדיף או לאמא שלך או לחברה הכי טובה ולא מעבר לזה עד שתתחילי ממש להרגיש ביטחון בנושא ואז עדיף שתספרי לעוד
את יכולה לשלוח לי הודעה?
אני עוברת בדיוק מה שאת עוברת ואני אשמח לדבר איתך
דבר ראשון זה טבעי לגמרי, וגם נשמע שהמצב שלך יחסית פשוט.
אמא שלך תשמח לא משנה מה בסוף.
אם את רוצה לדבר קצת על זה אני גם עברתי משהו דומה, אולי את יכולה לנסות לדבר איתי, אשמח להרגיע אותך ולדבר
אין יותר מדליק מבי בחורה
איזה דרמטי כתבת את זה
שואל השאלה:
תחשוב, יש לי מיליון מחשבות. אני מפחדת. אני עצובה, מבולבלת. זה נורמטיבי.. לא התכוונתי להיות דרמטית אבל קשה לי.. כן קשה לי הנושא הזה.. ופירקתי את מה שהרגשתי.
אנונימית
היי בת כמה את?
בבקשה אל תצהירי על עצמך כביסקסואלית לפני שוידאת לחלוטין מי את ומה את והיית בטוחה בזה לאורך זמן, בגיל ההתבגרות יש המון בלבולים בתור אחת שחוותה בדיוק מה שאת מתארת, ישלך תמיד מצב להתנסות וסיכוי לבדוק מקרוב באמת
הכל בסדר❤
אין שום דבר רע בלהיות בקהילה הגאה,תחשבי כמה אנשים בארץ ובכלל בכול העולם חוּוּ את ההרגשה שלך.כל מי שיצא מהארון מרגיש את התחושה הזאת,וזה בסדר גמור!
אלו החיים שלך,מי שאוהב אותך יקבל אותך כמו שאת,ואם יהיה לך למשל חבר והוא לא ירצה להיות איתך בגלל שאת בי לא צריך להיות חבר שלך,לא מגיע לו להיות חבר שלך.
אין בזה שום דבר רע,זה הדבר הכי יפה שיש,תראי כמה מפורסמים,אנשים שבאים למצעד הגאווה גם כדי לתמוך וגם כדי להתגאות בעצמם,שהם חלק מהקהילה הגאה.
בקיצור אל תפחדי,זה הדבר הכי יפה שיש.
כל המחשבות שלך זה הכי נורמלי... עכשיו זה נראה לך ממש מסורבל ולא ברור, אבל יעבור קצת זמן והכל יתבהר, וגם אם לא תקבלי תשובות לחלק מהשאלות שלך, הכל בסדר :)
פשוט תזכרי שגם האי ודאות שיש לך זה בסדר גמור וזה נורמלי לגמרי :)
אנונימית
אני חושבת שאת לוקחת את זה קשה מדי, נו אז מה שאת נמשכת לנשים? את לא חייבת לצאת מהארון ואת לא חייבת לקטלג את עצמך כבי ולספר לאנשים, פשוט במידה ותתאהבי במישהי ותרצי להיות איתה רק אז יש סיבה באמת לספר לאנשים, עד אז זה לא משנה זה לא שאנשים יתייחסו אלייך אחרת את גם לא רוצה את זה אז בשביל מה לספר? אולי בכלל זה סתם הורמונים של גיל ההתבגרות שפתאום יש סקרנות לכי תדעי
קחי תזמן תשתי מים אין לך סיבה להיות בלחץ מזה אין בזה שום דבר רע
אוקי אני כל כך מזדהה איתך, אשמח ממש לדבר איתך בפרטי :) אני חושבת שנוכל לעזור אחת לשנייה
גם אני נמצאת במצב שלך
שואל השאלה:
אני חושבת שזה משהו שהיה לי במהלך השנים.. אבל בקטנה.. אהבתי בנים ואני עדיין אוהבת ותמיד יש לי קראשים כאלו.. אבל אני התבגרתי ונכון אני עדיין קטנה, ההורמונים משפיעים וזה נכון.. אבל אני כן חושבת על זה הרבה וגם מחשבות כאלו התעסקו בי בעבר אבל עכשיו בגיל הזה אני הרבה יותר בדבר הזה מה שנקרא.. ויש לי כל כך הרבה מחשבות..
אנונימית
אני חושבת שאת צריכה לדבר ולהבהיר את העניינים להגיד מה את מרגישה אחרת זה לא ייגמר טוב מוזמנת לפרטי 3>
גם אני חושבת שאני בי אבל אני פשוט לא יודעת, זה ממש קשה לדעת ואני לא רוצה להגדיר את עצמי עד שאהיה בטוחה
שואל השאלה:
אתם אומרים לי לחכות כמה שנים.. לגלות מה אני ומי אני.. אבל זה מלחיץ. לחכות שנה, שנתיים בשביל להבין אם זה מה שאני באמת אוהבת גם..? אני עכשיו מגישה רגשות ודברים..איך אוכל להחזיק שנה בלי לספר כלום.. בלי לדבר על זה עם מישהו רק בשביל שאני אתבגר ואדע שזה נכון.. אם אני באמת כמעט בטוחה שזה נכון. אני לא חושבת שזה אי פעם ישתנה.. אני יודעת שאני אוהבת בנים אבל גם בנות..
אנונימית
קודם כל תרגעי הכל טוב זו רק משיכה מינית ואין שום דבר רע בזה . את צריכה לחכות כמה זמן ולהיות בטוחה בכך שאת בי כי כרגע את נשמעת מבולבלת. אחרי שאת הבנת שאת בי תספרי למישהו מהמשפחה.. חברים.. מישהו שאת סומכת עליו וככה לאט לאט תספרי לסביבה שלך.
ותזכרי שהקהילה מקום מדהים ואין שום בושה בזה
נראה לי שאני מלפני חצי שנה השתכפלתי וכתבתי את השאלה הזו.
ולשאלתך, זה לגמרי לגמרי בסדר, בהתחלה זה הלם, אבל את תתרגלי לזה ולה לאט לאט יהפוך למי שאת.
את יותר ממוזמנת לדבר איתי בפרטי, אני עברתי (ועוברת) בדיוק את מה שכתבת.
היי, כתבתי כבר הודעה אחת, אני ממש אשמח שתכתבי לי הודעה בפרטי :) זה ממש יעזור לשתינו
אם את בי
אין לך מה להתבייש בזה
ולגבי חברות שלך עם הן אוהבות אותך הן יקבל אותך איך שאת❤
אני לא יגיד לך עכשיו ללכת ולספר כי גם אני בי ואני יודע עד כמה זה קשה מה שאני כן יכול להגיד לך זה שתגידי לחברה אחת טובה וזה ממש משחרר
את יכולה בבקשה לשלוח לי הודעה בפרטי?
זה לא נשמע כאילו את יודעת באמת אם את בי
חכי עם זה וגם אם את בי את לא חייבת לצאת מהארון כל עוד לא התאהבת במישהי אין לך שום סיבה לעשות את זה
אחותי הכל בסדר! אני כמוך, גם אני בי. קחי את הזמן להבין מה עובר עליך ומה את מרגישה, אל תחשבי בינתיים על "יציאה מהארון" בכללי זה מושג מאוד גדול ומפחיד. אני מבינה את הרצון לספר כשבצד הנשי של המטבע קיים החשש מליצור עניין מהנושא. אני חושבת שבנתיים אם את יודעת על מישהו שאת סומכת עליו בוודאות ספרי לו, כדי להקל קצת על המשקל. תחשבי גם שמעצם היותך בי, את לא באמת תהיי חייבת לספר על זה לכולם אם לא תרגישי בנוח
תהיהי מה שבאלך ותואהבי את מי שאת רוצה! שימי פס על כולם
אנונימית
היוש, אני כותבת לך כי הרגשתי שאני באותו מצב כמו שלך. כל החיים שלי התאהבתי בבנים אבל היו כמה מחשבות שגרמו לי לפקפק בזה, וכרגע אני לא יודעת מה אני, אבל החלטתי פשוט לעזוב את זה בצד.
כל עוד לא התאהבת בבת, זה בינתיים לא רלוונטי לך, וכשאת מרבה לחשוב על זה את סתם מכניסה את עצמך. בינתיים את לא צריכה להתמודד עם זה כי לא התאהבת בבת, קחי את הזמן עם זה גם אם כן תתאהבי הבת את לא חייבת בהכרח לצאת מהארון, או שאת יכולה רק בפני חברות קרובות. זה בינתיים לפחות. הבנתי שככל שאני יותר חושבת על זה ככה זה מדאיג אותי יותר, אז החלטתי שזה כרגע חא רלוונטי ואני שמה את זה בצד עד שיהיה לי כוח או לגיטימציה להתעסק עם זה.
כאילו קצת קשה לי להתבטא אז אני לא בטוחה שתביני למה אני מתכוונת, אני רק רוצה להגיד שאני יודעת שזה קשה אבל אם את בגיל ההתבגרות שום דבר לא בטוח עדיין, פשוט הגעת למצב שאת חושבת על עוד אופציות והכל וזה שלב טבעי ונורמלי שאני מניחה שקורה לרוב הבני נוער..
אל תדאגי
הכל טוב❤
אנונימית
אני נשבעת לך שבדיוק בימים האלה אני חווה את מה שאת עוברת..
מה שעזר לי זה לפתוח את זה עם שתי החברות הכי טובות שלי שאני סומכת עליהן, אמרתי להן שאני לא בי אלא שפשוט יש לי מחשבות מבלבלות והן קיבלו את זה באיזי אז אם יש לך חברות שיוכלו לדבר איתך פתוח על נושא כזה שתפי אותם
אנונימית
לא הבנתי כל כך שנייה
כתבת שיש לך רגשות אבל שאף פעם לא התאהבת בבת
אז איזה רגשות יש לך יעני את יכולה להסביר כי לא כזה הבנתי את הכוונה
לדעתי להיות מהקהילה הגאה זה זכות . אין בזה שום דבר רע פשוט אנשים מוציאים את זה כדבר רע, אני אהיה הבן אדם הכי מאושר בעולם אם הילדים שלי יהיו חלק מהקהילה הגאה אני חושבת שזה בין הדברים הכי מיוחדים ומרגשים שיש למרות שאני סטרייטית
ובלי קשר, אל תחשבי על זה יותר מדי, זה לא מוציא אותך בן אדם שונה אם את נמשכת גם למין שלך , ואת מדהימה ואת תתני לאף בן אדם שהוא חסר ביטחון להוריד אותך . !!
זה לא חייב להיות נובע ממשהו, יכול להיות סתם מחשבות.
היי אהובה, דבר ראשון - תנשמי! תשתי כוס מים, זה יעזור לך!

עכשיו, בתור אחת שהיא ביסקסואלית, גם אני נתקלתי בסיטואציה הזו כשהתחלתי לחשוב כך. את צריכה להישאר רגועה, זה הכי חשוב, בסדר?

כולם כאן אומרים לשים פס, אבל בתכלס זה לא כזה פשוט. מהו שכן, למרות שאני הכי פתוחה עם חברים שיודעים, עם אלו שלא יודעים זה קצת בעיה, וזה למה אני מנסה לספר לחברים הקרובים.

לספר להורים זה באמת קשה, ואני הכי מבינה אותך, כי כשסיפרתי בכלל לא תכננתי לספר, אבל זה ישב לי על הלב והייתי חייבת לשתף. מה שכן, גם הכרתי מישהי, אז בכלל.

תני לי לספר לך משהו שקרה לי היום: סיפרתי לאחד החברים הכי טובים שלי שאני ביסקסואלית והוא שמח בשבילי. זה אחד שמשתמש במילה הומו כקללה, ובכל זאת הוא תמך בי. למה? כי הוא חבר שלי.

לגבי הבנים, טוב, אלו שלא ירצו אותך סתם מפסידים ;) (קריצה של ביסקסואליות).

כשאני התחלתי להרגיש את זה היה לי קראש על בן. איך ידעתי? פשוט נמשכתי לבנות. ויש לי קראש על בת.

אולי את רוצה לחשוב על זה קצת, אולי לא. לפי הדרך בה התנסחת בשאלה, אני ממליצה לך לקחת את הזמן לעצמך ולחשוב על הכל. לאילו ההשלכות ביציאה מהארון, אלא על עצמך. הרי אנשים יצטרכו לקבל אותך, וזה לעולם לא יקרה אם לא תקבלי את עצמך קודם (וכשאני אומרת "לקחת את הזמן", אני לא מתכוונת לשנים. בתכלס, זה נתון לשיקולך, כמה זמן שייקח לך).

את יכולה להתייעץ על זה עם כל אחד, גם אם הוא לא משתייך לקהילה. עצם התחושה של לספר מרגיעה. כדאי לך למצוא פשוט מישהו רנדומלי בסטיפס שיש לו זמן ולספר. תאמיני לי שיש כאן מלא מתוקים.

אם את צריכה עזרה בעצות, טיפים, יציאה מהארון או פריקה, מוזמנת לשלוח הודעה בפרטי.

ולא לשכוח לחייך! תתגאי בעצמך, וגם אם לא, זה הכי בסדר שבעולם :)
פאק אותה סיטואציה בול
אנונימית
לאנשים שכתבו שההורים שלך יקבלו אותך
לא בהכרח. תזהרי. אמא שלי מתעללת בי נפשית וסבא וסבתא שלי מזכירים לי כמה שהם "מאוכזבים" ממני.
אני לא אומרת שתשמרי את זה בבטן או שתתעלמי ממה שאת מרגישה אבל כדאי לך להיזהר..
אנונימית
אני יכולה להבין אותך..
הכל בסדר,את לא שונה, אנחנו לא שונים
זה מדהים וזה טהור , אם זה מעיק עליך אז אם יש לך חברה שאת יכולה לסמוך עליה תספרי לה מה את מרגישה שקצת ירד ממך
להורים אני לא חושבת שעדיף לך כי את צריכה קודם כל להבין,לקבל,לפרוק,אני בטוחה שיקבלו אותך,וגם אם לא,ההפסד כולו שלהם
אני גאה בך
Z.C
היי אז קודם כל תירגעי באמת הכל בסדרר, את מנסה להבין מי את וזה בסדר ואם את מפתחת רגשות גם לבנות אז הכל טוב באמת, לפני שאת מספרת או יוצאת מהארון אז שתדעי שאם את בבית ספר את לא חייבת! חכי עד שאת לגמרי בטוחה ונוח לך או עד שתסיימי תיכון, הרבה צעירים מהקהילה מחכים אם את פוחדת מזה, אבל אם זה ממש מציק פשוט ספרי למי שאת סומכת לגמרי או תעלי את הנושא עם חברות שלך ותשאלי אותן מה הם חושבות וכל זה. אני חושבת שגם בן אדם סטרייט יכול פתאום להתעניין מאותו מין עם השנים אי אפשר לדעת אז לדעתי זה לגיטימי(דעה שלי), אז באמת הכל טוב אם את צריכה לדבר אז בכיף! ותזכרי שהכל בסדר אין מה להילחץ זה לא בושה:)
את יכולה לשלוח לי הודעה בפרטי? (:
היי
אני גם במצב שלך,רק שאני בסביבה הומופובית נורא
אז החלטתי לספר רק לחברים שלי
היי, זה בסדר להיות חלק מהקהילה.
לגבי היציאה מהארון- אל תחשבי על זה יותר מידי. אם נגיד הילד שלי יהיה גיי או משהו כזה, הייתי רוצה שהוא פשוט יביא את החבר שלו הביתה כמו שהוא היה עושה עם חברה, זה לא אמור להיות משהו חריג או שונה. פשוט שזה יגיע תעשי את זה ככה. הכל טוב:)
לגבי אלו שעושים מהנושא הזה צחוקים, פשוט תתעלמי. זה לא אמור להעסיק אותך, זה סתם דבילי.