24 תשובות
כן, "נשים לאו בנות הרגשה נינהו" (בבלי נידה יג ע"א), ומפרש בתוס': "נשים לאו בנות איסור הרגשה נינהו".
מכיוון שאין להן לא את (א) ולא את (ב).
רגע אז למה מותר להן? חח
אנונימית
^לאו דווקא האיסור יכול לכלול שני מרכיבים:
(א) השחתת זרע.
(ב) הרהורים רעים.
הסברה שלך תקפה עבור (א) אבל לא עבור (ב). מה גם שהפוסקים האמינו בזרע נשי (כמו הרמב"ן, למשל).
לבנות אין זרע אז מניחה שכן חח
אנונימית
זה מחלוקת בבלי-ראשונים
הסמ"ע(לזיכרוני)אוסר
בתלמוד מתיר
פריצותא בעלמא זה אסור?
לדעתי כן
שם בנידה(לא מכיר את הגמרא) זה לכתחילה?
שיהיה. בכל אופן, אנו רואים שהתלמוד במקומות אלה לא הביא ראיה לאסור מהשחתת זרע וכיו"ב. ש"מ שהם מניחים שזה מותר.
זה מה שאני הנחתי(אגב נשים המסלסלות ביביבמות ובכתובות זה אחד בשניה אבל בסהנדרין זה בבנם)
אצל נשים העניין קל יותר.
עיקר הדין הוא לאסור גם לנשים.
אנונימי
שואל השאלה:
לא הבנתי כלום ממה שרשמתם
אנונימית
שואל השאלה:
רב אחד אומר כן ורב שני אומר לא
למי אמורים להקשיב
אנונימית
מותר, התלמוד מתיר לנשים, לפירוש התוספות (יבמות יב ע"ב), "לגעת בעצמן".
הפוסקים הגדולים, הרמב"ם והר"י קארו, לא הזכירו מאום מן האיסור הזה, מה שאומר לפי עקרון החוקיות שהדבר מותר.

אביא גם נימוק לפירוש התוספות:
אפשר להבין את רש"י כמתייחס רק לפליטת הזרע (ואז גם כן אין איסור לנשים).
ואפשר להבין שהוא מתייחס לתחושת ההנאה.

אי אפשר להכחיש את המוחש, וידוע לנו שנשים חשות הנאה מהמעשה המדובר והאמירה שאין להן הרגשה היא פשוט לא נכונה. לכן, כדי לתת לחכמים את הפירוש הטוב ביותר שאיננו מביא לסתירות עפ"י עקרון החסד ("עדיף לדחוק במלים מאשר בסברה") יש להציע שתי אפשרויות:
1. השתנו הטבעים.
2. הכוונה היא שאינן בנות איסור הרגשה.

אני חושב ש-1 הוא לא תירוץ טוב, אלוהים לא משנה ככה סתם את סדרי הטבע הפיזיולוגיים. לכן אני נשאר עם 2 כפירוש הנכון והמתאים.
בגדול, זה לא חמור כמו אצל הגבר.
אנונימי
^בכדי שלא תביני לא נכון את אורות מאופל(שהחסיר מספר פרטים) כדאי לך לעיין בקישור הבא:
אנונימי
איזה פרט רלוונטי החסרתי?
^אתה הזכרת רק אלו שלא אסרו את העניין בעוד שישנם לא מעט מפרשים שסוברים אחרת...
אנונימי
כתבתי בפירוש: "ויש שאוסרים, הרמב"ן למשל."
זה לא שהתלמוד מתיר, זו פלוגתא דרבאוותא בפירוש הסוגיה. יש מפרשים כרש"י (מה שלא מחייב שאסור), ויש שאוסרים, הרמב"ן למשל.
אתה מדבר על הג"מ בנידה
אני מדבר על הג"מ בסנהדרין אחרי נשים המסלסלות
לא דמי. שם זה עם פרטנרית (ולכן סברו ביבמות ובשבת לאסור מפני 'וכמעשה ארץ מצרים', ונדחה ולמסקנה מותר וזו רק 'פריצותא בעלמא').