אני מפחדת מהחזרה לבית הספר..תכנסו לשאלה

אולי תנסי להכיר חברות חדשות..?
אני בדיוק במצב שלך ואני מנסה

שואל השאלה:
אני לא יכולה..הן כבר בחבורה שלהן ואנחנו כבר לא ניהיה ככה..זה מסובך מדי להסביר פה,פשוט שו לא אפשרות

בגלל הקורונה אני מאמינה שכולם באים באנרגיות אחרות לבצפר.
אולי דווקא בגלל זה תבואי באנרגיה טובה ותתחילי לדבר עם חברות

תדברי אם בנות שגם כמוך בצד זה מה שאני עושה

אני מבינה אותך לגמרי אם תרצי לדבר את יודעת איפה למצוא אותי :)

תנסי להכיר בנות אחרות ועם את בבית ספר שהוא מעורב אז תנסי להתחבר גם לבנים ולפני שאת עושה את זה תבדקי קודם לאיזה אנשים את מתחברת ואני מקווה שאנשים יראו כמה את מדהימה ויתחברו אלייך בעצמם בלי שתעשי כלום

אני ממש מזדהה הבידוד הזה עשה לי טוב ואני גם לבד בבצפר ולבד בהפסקות ואני ממש פוחדת לחזור כי ממש שופטים אותי וילדים אחרים בבצפר שלי אוף

וואו אני הייתי בדיוק במצב שלך לפני כמה זמן, אני פשוט ניסיתי למצוא תחומי עניין משותפים ולאט לאט פגשתי את החברים המדהימים שלי

אצלי זה בגלל שהחברות שלי לא משהו בלשון עדינה

אם איבדת את כל החברות שלך יש סיבה כל שהיא.
אם זה בהן תכירי חברות חדשות, אבל אם זה בך.. תנסי לתקן

שואל השאלה:
תקשיבו,אתם רושמים פה להתחבר לאחרים ולדבר,אבל זה לא כזה קל כמו שאתם כותבים,כמעט כל השכבה שלי בצופים ואני לא,אז הם ביחד בהפסקה,ולכולם יש את החבורה שלהם,ולי לא.וזאת הסיבה שאני לבד כל הפסקה

שואל השאלה:
אני לא יכולה,כיתה י וכבר כולם מדריכים.זה מה שאני אומרת,המצב שלי בקרשים

תנסי להתחבר לבנים יש כאלה נחמדים
ועל בטוח יש מישהו אחד שהוא לבד בבה''ס שלך, תמיד יש אחד כזה, אז תנסי להתחבר אליו.
המצב שלך לא בקרשים, תחשבי שעוד מעט גם נגמר בית ספר ואז שנה הבאה בטח תכירי מלא ילדים חדשים שיצטרפו.
עם הקורונה זה באמת קצת זבל אבל את יכולה לנסות להתנדב/לעבוד איפשהו, ולהכיר מלא אנשים חדשים.
הכל יהיה בסדר, אל תדאגי.
בהצלחה!

יקרה,
כאב לי מאוד לקרוא את מה שכתבת... יכולתי לחוש את החשש שלך מהחזרה למקום בו את מרגישה בודדה בין אנשים רבים....את בטח מרגישה שם לא שייכת, לא קשורה לאף אחד בקשר קרוב... והמבוכה שלך מהבדידות בטח מעמיסה עלייך עוד, מביישת אותך, מקשה עלייך את ההתנהלות.... ואין לך כל כך איפה להסתיר את עצמך ואת בדידותך... במצב כזה אני יכולה לתאר לעצמי כמה שהיה נוח יותר להישאר בבית, וכמה שהחשיפה עכשיו מחדש מאיימת...

זה כל כך לא מובן מאליו שהעלית כאן את הדברים ושיתפת... זה מראה על הכוחות שלך ועל הרצון למצוא פתרון... אולי זוהי אמונה פנימית, שחייב להיות מצב שתלכי לבית הספר עם הרגשה טובה יותר...

יקרה, כל כך חשוב שלא תישארי לבד עם ההרגשה הכואבת הזו... אולי יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו, כמו יועצת בית הספר? אני רוצה גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר שלנו את יכולה לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו, לשתף בהתמודדות שלך, ברגשות הקשים... אנחנו כאן כדי להקשיב לך ללא שיפוטיות, להכיל אותך, לתמוך ולחבק....
הצ'אט שלנו פעיל בימים:
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00
מחכים לך בכל עת שתחוש צורך.

שלך,
מתנדבת סה"ר