6 תשובות
זה משתנה מאדם לאדם
17-18
אצל בנים זה יותר מאוחר בגלל ההתפתחות שלהם
כבת 41 אני יכולה לספר לך, שאנחנו משתנים במהלך כל החיים. פגשתי פעם בחור בן 18-19 שהגיע לי לאף. לאחר כארבע שנים פגשתי אותו שוב, ובקושי הגעתי לו לכתף.
אספר לך על עצמי, כדוגמה (ברור שזה אינדיבידואלי):
** מבחינה חיצונית: הפסקתי לגבוה ולהתפתח כאישה בגיל 16. לאחר שהשתחררתי התחלתי להשמין, ולאט לאט המראה שלי השתנה שוב. בגיל 25-26 בערך המראה שלי התקבע שוב, עם בטן וחזה גדולים יותר ופרצוף קצת שמנמן.
בגיל 36 וקצת נכנסתי להריון ורזיתי בפנים. עד היום הפנים שלי נותרו כך. כמובן, שבמהלך ההריון הגוף שלי השתנה, וכך גם לאחר הלידה.
הראיתי לבעלי תמונה שלי מגיל 18-19 ככה, והוא בקושי זיהה אותי.
** מבחינת אופי: משתנה כל הזמן. אני אישית התחלתי את ההתבגרות שלי בגיל יחסית מאוחר, כנראה סביב 24. לפני כן הייתי חסרת סבלנות, מאוד ביקורתית, ילדותית ולא סובלנית בעליל. בסביבות גיל 24 התחלתי לקחת ריטלין, מה שגם עזר לי להרגע וגם למד אותי לשלוט בעצמי. עם השנים למדתי, כאמור, להיות רגועה יותר, לקבל את השונה ובאופן כללי להקשיב יותר לאחרים. אני מניחה שגם כמות ההורמונים בגוף שלי נרגעה סוף סוף.
אספר לך על עצמי, כדוגמה (ברור שזה אינדיבידואלי):
** מבחינה חיצונית: הפסקתי לגבוה ולהתפתח כאישה בגיל 16. לאחר שהשתחררתי התחלתי להשמין, ולאט לאט המראה שלי השתנה שוב. בגיל 25-26 בערך המראה שלי התקבע שוב, עם בטן וחזה גדולים יותר ופרצוף קצת שמנמן.
בגיל 36 וקצת נכנסתי להריון ורזיתי בפנים. עד היום הפנים שלי נותרו כך. כמובן, שבמהלך ההריון הגוף שלי השתנה, וכך גם לאחר הלידה.
הראיתי לבעלי תמונה שלי מגיל 18-19 ככה, והוא בקושי זיהה אותי.
** מבחינת אופי: משתנה כל הזמן. אני אישית התחלתי את ההתבגרות שלי בגיל יחסית מאוחר, כנראה סביב 24. לפני כן הייתי חסרת סבלנות, מאוד ביקורתית, ילדותית ולא סובלנית בעליל. בסביבות גיל 24 התחלתי לקחת ריטלין, מה שגם עזר לי להרגע וגם למד אותי לשלוט בעצמי. עם השנים למדתי, כאמור, להיות רגועה יותר, לקבל את השונה ובאופן כללי להקשיב יותר לאחרים. אני מניחה שגם כמות ההורמונים בגוף שלי נרגעה סוף סוף.
שואל השאלה:
באמת חשבתי הרוב 15 16
באמת חשבתי הרוב 15 16
13 = 14
באותו הנושא: