8 תשובות
אובחנתי שהייתה בכיתה ב עכשיו אני בט אני לא לוקחת ריטלין כן ממש משגע אותי שאנשים אומרים סתם
אנונימית
ביסודי, בערך ג או ד לדעתי
עכשיו אני בי"א
כן, הרגיל 20 מג
לא ממש כי זה באמת די נפוץ ויכול להיות שיש להם, אבל כן משגע אותי אנשים שמזלזלים בהפרעה או ברטלין ומתייחסים אליה כסתם מישהו שקשה לו להתרכז - לכולם קשה להתרכז במידה מסוימת, זה ממש לא אותו דבר. וכאלו שקוראים לרטלין סמים ומתנגדים אליו כשלא ניסו מעולם, מי אתם בכלל שתגידו מה יהיה טוב בשבילי
שואל השאלה:
האמת שזה פחות נפוץ ממש שאתה חושב.
הפרעת קשב היא הפרעה ניורולוגית אמיתית שנוצרת מזה שעצב מסויים במוח שקוראים לו דופמין לא מתפקד כמו שצריך...
אני יכולה להגיד לך שיש המון כאלה שמאבחנים אותם ואין להם בכלל הפרעות קשב...
ואחד הדברים שאני שונאת זה שאנשים מזלזלים בהפרעות קשב ואומרים שזאת סתם המצאה
שואל השאלה:
אני ממש רציתי לשתף גם;)
אני אובחנתי בכיתה א' ובכיתה ב' התחלתי לקחת ריטלין אחרי שהבינו שאי אפשר שאני לא אקח
אני עכשיו בכיתה י'א
אני לוקחת אטנט 30 וזה המינול הכי גבוה של אטנט בישראל וכבר לקחתי כל סוג ריטלין אחר וההפרעות קשב שלי גבוהות אז ריטלינים במינון נמוך לא משפיעים עליי אז כל כדור שלקחתי הגעתי למינון הכי גבוה או כמעט הכי גבוה (לקחתי קונצרטה 54 כשהייתי בכיתה ו')
^^ האמת שאני בת אבל בטח התבלבלת
בכל מיקרה, שכיחות ההפרעה באוכ' היא כ-10%, שזה כן די הרבה.
וכן אני מודעת שהרבה איבחונים הם לא מדויקים ונותנים רטלין לסתם ילדים מופרעים בנסיון להרגיע אותם. ובכל זאת ההפרעה הזו היא נפוצה יחסית.
אני לא לוקחת ריטלין בכלל יש לי רק אבחון
אנונימית
אובחנתי בכיתה א.
התחלתי לקחת ריטלין בכיתה ב וזה היה אסון ממש, בעיקר כי אף אחד לא טרח להסביר לי למה אני צריכה לקחת את הכדור הזה. זאת אומרת ידעתי שיש לי בעיה כלשהי בלהתרכז ובארגון ותמיד הייתי שוכחת מלא ספרים בבית והיו צועקים עליי בבית ספר וידעתי שאני צריכה לקחת כדור כל בוקר אבל לא ידעתי מה הקשר בין השניים.
וגם כיתה ב זה השלב שבו ילדים (לפחות בבית ספר שלי) מצאו את עצמם, הכירו אחד את השני והסתדרו בחבורות. ואני פשוט...לא הייתי שם, זאת אומרת הייתי שם פיזית אבל בעיקר בהיתי בקירות ולא ממש מצאתי לעצמי את החברים שלי. ואז בכיתה ג כשהפסקתי עם הריטלין וחזרתי לעצמי פתאום כולם ידעו מי החברים שלהם ואיפה הם נמצאים מבחינה חברתית ואני לא ידעתי כלום, וזה השפיע עליי עד סוף היסודי.
ואז בכיתה ח רציתי לנסות שוב ריטלין כי חשבתי שזה יכול לעזור לי והייתי נורא מתוסכלת מלא להצליח להתרכז ולהביע את הידע שלי בלימודים, אמא שלי הייתה לגמרי נגד כי היא זכרה מה זה עשה לי והיא רצתה לנסות קודם אלטרנטיבות טבעיות יותר. אז ניסיתי יוגה ופרחי באך ועלי מוצארט וכל הבולש*ט הזה וזה לא עזר (לא מזלזלת באנשים שזה עוזר להם, אבל בשבילי זה היה בזבוז של זמן וכסף) ואז אמא שלי הסכימה וזו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי.
עכשיו אני בכיתה ט. בבית ספר אני לוקחת כמעט כל יום (חוץ מיום שני ושישי כי יש לי מערכת ממש קלה וחבל על התופעות לוואי) 20 מג ריטלין. ואני גם לומדת באוניברסיטה פעמיים בשבוע (פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, מנפצת את הסטיגמה קצת) אז פעמיים בשבוע אני לוקחת ריטלין 10 מג. בשבת ובחופשים אני לא לוקחת כלום.
וכן, אנשים כאלה מחרפנים לי את הצורה ממש.
כיתה ד, עכשיו כיתה י, הייתי לוקחת אבל נפסקתי כי פשוט זה היה עושה לי רע נפשית, לקחתי ריטלין ו20 מג, וואי כלכך הייתי רוצה לזרוק אליהם משהו לראש, זה דבר שאנשים באמת סובלים איתה וזה לא סתם לא להתרכז