נמאס לי להרגיש לבד אוף הלוואי היו לי חברים לצאת איתם לחגוג אבל אני בבית רואה סטורים ופשוט בוכה שאין לי עם מי :(

תיהיה חברה שלי :)

וגם שלי כי איכשהיו ... אני עושה בדיוק את מה שאת עושה רק במקום לבכות אני מתבאס בשקט

מבינה אותך כל כך...
את יכולה בנתיים לדבר עם משתמשים מפה ולא להרגיש לבד, אפילו איתי:)
ולגביי חברים במציאות , ממליצה לך ללכת לחוגים, התנדבות, עבודה וכו' זה יותר עדיף מאשר חברים בבית ספר
כי הם יכירו אותך באמת.
תאמיני לי שלא תמיד תהיי לבד , את פשוט צריכה לצאת יותר מהבית כדי שיראו אותך , שידעו שאת קיימת וכך את תכירי חברים:)
וסתם שתדעי
ספורט מעלה מצב רוח.
זה תמיד נותן לך להרגיש יותר טוב...

בואי לפרטי, אהיה חברה שלך :))

אמאלה כל כך אני..זה בדיוק מה שאני מרגישה..הלוואי שאת גרה קרוב אליי שנוכל לעשות ביחד שנה הבאהדברי איתי בפרטי

^^ מוזמנת גם לכתוב לי בפרטי :)

1. מפסיקה לצפות בסטורים כי זה לא ייתן כלום
2. את יכולה לשלוח לי הודעה, אשמח להכיר אותך :)

אני מחכה שתשלחי לי הודעה. אל תתביישי. בדיוק עוד ילדה שלחה לי ואני באמת כאן לנסות לעזור :)

אנונימית יקרה,

שומע כיצד הבדידות מטלטלת את נפשך ולא מאפשרת לך מנוחה.
לא יכול לדמיין כמה זה ודאי מייסר לחוות ריקנות כפי שאת מתארת..
כבר מהתיוגים שנבחרו ניתן להסיק על ייאוש שרק מתגבר ומתסכל עוד יותר.
מתאר לעצמי כיצד להיות בהצפה רגשית שכזו יכול להביא למחשבות של חוסר אונים ואין מוצא..
מסיק שאת מעלה את שאלתך כדי להרגיש פחות לבד בהתמודדות..

על אף התסכול והעצב שבדברייך- נראה שמצאת בתוכך את הכוח כדי לעלות ולפרוק את תחושותייך..היכולת לשתף מראה על המון אופי, וכמה שזה לא מובן מאליו..
אולי דווקא במקום הזה עולה בך קול שרוצה לחוות חיים משמעותיים יותר, ומלאי אושר ושמחה..

מזמין אותך להגיע לצ'ט האנונימי שלנו בסה"ר [סיוע והקשבה ברשת], ולא להשאר עם הסבל לבדך..
תוכלי להתכתב עם המתנדבים כדי לפרוק את שעל ליבך, ולהמשיך לשתף בכל שתראי לנכון.
ומי יודע, אולי יחד תמצאי דרך להרגיש טוב יותר, אפילו קצת..
כאן איתך בשעות הפעילות :

א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

את לא לבד, אנחנו פה..
שלך,
מתנדב סה"ר